התשובה
א. מעלית שבת
מעלית שלא נבדקה, ואף מעלית שנבדקה לפני זמן רב, מצוי מאוד שלא עונות על כל דרישות ההלכה לכתחילה, כגון: שימוש במשקל האדם להדליק נוריות סימון (לעיתים נורות להט) וצפצוף בעת הטרדת הדלת או משקל יתר. לעיתים אף תיתכן פגיעה ברמת הבטיחות, לדוגמה: תיתכן סגירת דלת על הנכנס מאוחר, מאחר שמעגל הפיקוד סומך על התא הפוטו-אלקטרי, אך הוא בוטל.[1] כמו כן, ייתכן חוסר תפקוד של לחצן אזעקה ופתיחת דלת, מאחר שמעלית השבת הלא-תקנית ביטלה גם את מפסקי הלוח החיוניים, ועוד.
במקרה שאין ברירה אחרת, יש לוודא שהמעלית עוצרת אוטומטית בכל קומה וממתינה פרק זמן המאפשר כניסה, גם כשהיא אינה מזהה אנשים הנכנסים לתוכה. אם תנאים אלה מתקיימים, החשש העיקרי שנשאר הוא שבמעבר בפתח יכול להיות שהאדם חותך קרן אור (לרוב בלתי נראית – מאור אינפרא-אדום) ומאריך את זמן פתיחת המעלית, או גורם לפתיחת הדלתות אחרי שהן מתחילות להיסגר. אם האדם נכנס למעלית מייד כשנפתחת הדלת בקומה שלו, אפשר לומר שחיתוך קרני האור הוא לכל היותר 'פסיק רישיה דלא ניחא ליה' בדרבנן. זאת משום שהפעילות החשמלית לא כרוכה בהדלקת חוט להט או חיבור מגעים חשמליים, ואין צורך בחיתוך קרני האור, כי בכל מקרה הפתח יהיה פתוח עוד זמן מה. במקום דחק שכזה, יש מקום להקל אף לסוברים כדעת הרמ"א,[2] ולהתיר כניסה למעלית.
אם הדירה נמצאת בארבע הקומות הקרובות לגג, מסתבר שפתיחת ברז גורמת לפעילות של המשאבות. על כן יש להשתמש בברזים דווקא בשעות שהרבה דיירים משתמשים במים, וכך יש סיכוי סביר שפתיחת הברז לא תפעיל משאבה, אלא לכל היותר תגביר את פעילותה של משאבה שכבר עובדת. לצורך שעות הלילה, שבהן אין הדיירים משתמשים בתדירות גבוהה במים, יש למלא בקבוק בשביל השימושים הרגילים. בבית הכיסא אפשר להוריד מים, בגלל כבוד הבריות, וכן משום שאפשר להגדיר את הפעלת המשאבה הנגרמת בעקבות הורדת המים בניאגרה כ'כוח שני'. זאת משום שהורדת המים לא מוציאה באופן מיידי מים מהצנרת שבקיר, אלא מורידה את מפלס המים במכל, וממילא יורד מצוף ונפתח שסתום, וכך מתאפשרת כניסת מים מהצנרת שבקירות הבניין.
[1]. התא הפוטו-אלקטרי מבוטל בשבת כדי שהעובר בפתח המעלית וחותך קרן אור לא יגרום לפעולה חשמלית. במעליות מאושרות מוודאים שקיים רכיב אחר שדואג לכך שהדלת לא תיסגר על אדם.
[2]. רמ"א, או"ח סי' שטז סעי' ג.
