שמחה בא"י

השאלה:

שלום רב,
נתקלתי בזמן האחרון בכמה הלכות ברורות שנפסקו בשו"ע, שכיום המנהג שונה בתכלית מהכתוב שם לדוג'.

  • הרמ"א טוען שיש להניח תפילין בחוה"מ, ואילו בא"י מקובל גם בקהילות האשכנזים לא להניח כדברי המחבר.
  • הרמ"א כותב שאין לברך שהחיינו בברית מילה, ואילו בא"י מקובל גם בקהילות האשכנזים לברך כדברי המחבר.
  • לא קורעים על ערי ישראל ויהודה, ועל ירושלים. להלכות הללו יש להוסיף שבא"י מקובל לברך ברכת כהנים גם בשחרית, לעומת חו"ל שם מקובל לברך רק במוסף.

כפי הנראה ההבדל הוא שבא"י יש שמחה מרובה, וע"כ מברכים ברכת כהנים כל השנה, וע"כ מברכים שהחיינו בברית, ע"כ לא מניחים תפילין בחוה"מ, ומאותה סיבה אין קורעים על הרי יהודה וירושלים.
א. האם יש סיבות אחרות למנהג הנוגד את פשוטה של ההלכה?
ב. מהי אותה השמחה שיש בא"י, האם אפשר להגדירה? ומה הקשר בין ההלכות הללו לריבוי השמחה?
בתודה רבה מראש! (אני שואל רבנים נוספים)

התשובה

הרב יעקב אריאל |

 

א. הסיבה העיקרית אינה כפי שכתבת, אלא שיש שיטת פוסקים שונה ועל פיה נהגו בא"י. לדוגמא לגבי תפילין בחוה"מ - שיטת השו"ע שאסור להניחם בחוה"מ. לגבי שהחיינו במילה שיטת הרמב"ם והגר"א לאומרה. (וזה מתקשר למסורת הפסיקה בא"י, כאשר לפי הספרדים ברוב ההלכות התקבל הרמב"ם כמרא דארעא דישראל. ואצל תלמידי הגר"א שיטת הגר"א והדברים ארוכים).
ב. ישנן הלכות שדוקא בחו"ל נהגו שלא לעשותן כמו ברכת כהנים ומנהגן בא"י הוא השבת עטרה ליושנה.
ג. קריעה על ערי יהודה וירושלים נהוגה אף בימינו, ויש שבטלוה משום שא"י תחת שלטוננו וע"כ אף על מקדש לא נהגוה. ועי' בתשובתי בספרי באהלה של תורה ח"ב סי' עו. 

toraland whatsapp