התשובה
א. הסיבה העיקרית אינה כפי שכתבת, אלא שיש שיטת פוסקים שונה ועל פיה נהגו בא"י. לדוגמא לגבי תפילין בחוה"מ - שיטת השו"ע שאסור להניחם בחוה"מ. לגבי שהחיינו במילה שיטת הרמב"ם והגר"א לאומרה. (וזה מתקשר למסורת הפסיקה בא"י, כאשר לפי הספרדים ברוב ההלכות התקבל הרמב"ם כמרא דארעא דישראל. ואצל תלמידי הגר"א שיטת הגר"א והדברים ארוכים).
ב. ישנן הלכות שדוקא בחו"ל נהגו שלא לעשותן כמו ברכת כהנים ומנהגן בא"י הוא השבת עטרה ליושנה.
ג. קריעה על ערי יהודה וירושלים נהוגה אף בימינו, ויש שבטלוה משום שא"י תחת שלטוננו וע"כ אף על מקדש לא נהגוה. ועי' בתשובתי בספרי באהלה של תורה ח"ב סי' עו.