התשובה
הליכה למסיבה כזו היא הכרה במעשה אסור. בעבר נהגו לשבת שבעה
על תופעה חמורה זו של נישואי תערובת. העם היודי בארצות המערב
נמצא בסכנת הכחדה חלילה בגגל תופעה זו. איך אפשר לשמוח
באירוע כזה?
ב"ה
לכבוד הרב אריאל.
חברת משפחה קרובה מאד הנמצאת בהריון מתחתנת עם אב הולד.
אלא שאב הולד הוא ערבי נוצרי. הזוג ככל הנראה יבוא בהתקשרות
חוזית אזרחית. כלומר נשואין אזרחיים. המשפחה המורחבת קיבלה
הזמנות למסיבת חתונה. כלומר מסיבה מבלי שיש בה כל טקס
הקושר את בני הזוג כמוכרים בציבור כבעל ואשה על פי חוקי
המדינה. כל המשפחה מתעתדת להשתתף באותה מסיבה. אולם לי
קשה מאד להסכים למעמד זה. מחד, אני מקבל ומבין שבמדינה
דמוקרטית יש לאפשר לכל אחד להתקשר עם בן או בת זוגו כפי
בחירתו, ולצורך כך יש לאפשר נישואין אזרחיים. אולם מאידך, כל
זמן שאינו מדובר ביהודים אין לי כל התנגדות, ברם כאן מדובר
ביהודיה הרוצה להתחתן עם גוי. דבר זה בודאי לא עולה בקנה אחד
עם ההלכה. האם יש בהליכה למסיבת חתונה כזאת משום בעיה
הלכתית? האם אני נחשב למסייע לדבר עבירה, או שמא מכיון
שאין זה תלוי בי כלל, אין איסור ללכת למסיבה כזאת? יש לציין
שהן 'הכלה' מסרבת להחליף את דתה ]להשתמד[, וגם 'החתן'
מסרב להתגייר. אלא כל אחד בשלו. לכן כל ההתקשרות ביניהם
איננה דתית, אלא חוזית בלבד. בחו"ל דבר זה נפוץ ביותר כאשר
בני הזוג באים להרשם בעירייה כנשואין. מחד, לכתי למסיבה הזאת
יש לה חשיבות בעיני המשפחה המורחבת, כסוג של מתן גושפנקא, לא
לעצם הנישואין האזרחיים, אלא להליכה למסיבה. ומאידך אינני
אישיות ציבורית כלל ועיקר ואין לי תלמידים או אנישים המושפעים
ממני בסביבתי מחוץ למשפחה. יתירה מכך, האם לא מן הראוי לא
לפגוע ברגשות אותה חברת משפחה, וללכת לאותה מסיבה,
במחשבה שבעתיד יתכן מאד שנישואין אלה לא יחזיקו מעמד. והרי
שאז, כיון שלא התנכרנו לה, היא אולי תשוב לעולם התורה כתינוקת
שנשבתה. ומה חטא התינוק שלה שבודאי אינו אלא תינוק שנשבה,
וכיצד נשמור על קשר איתו לעתיד לבוא ומי יודע אולי יתקרב לתורה?
או שמא כל השיקולים האלה אינם רלוונטים ואין ללכת לאותה
מסיבה כדי שלא לתת הכרה מסוג כל שהיא למעמד מביש זה?
הליכה למסיבה כזו היא הכרה במעשה אסור. בעבר נהגו לשבת שבעה
על תופעה חמורה זו של נישואי תערובת. העם היודי בארצות המערב
נמצא בסכנת הכחדה חלילה בגגל תופעה זו. איך אפשר לשמוח
באירוע כזה?