מינוי מלך בישראל

השאלה:

שלום לכת"ר.

לגבי מינוי מלך בישראל, ידוע שהמינוי נקבע ע"י הנביא ומתקבל ע"י העם (בשלב שני) ואין זו דמוקראטיה ישירה, זאת מכיוון שהתורה נתנה את השלטון בישראל בידי החכמים ונושאי התורה וכדברי הרבי נשיא ישראל האמתי ש"הרבנים הינם בעלי הבית של העולם" (מכיוון שהם ממשיכי דרכם של החכמים) ותפקידו של המלך אינו אלא למרכז את הכוחות השלטוניים לכיוון אחד ולכן על המלך להיות כפוף ונכנע לבית הדין של התורה.
נכון הדבר שדוד המלך נדחה ע"י שאול עד שנמשך והתקבל ע"י העם. לפיכך, אין דבר כזה בתורה "אחרי רבים להטות". מתי אחרי רבים להטות - רק אם הם צדיקים ואילו מי שנוטה אחרי רבים לרעות הוא רשע כמותם ולכן נאמר "לא אחרי רבים לרעות".
מבקש את התייחסות הרב ואישורו לדברים.

בכבוד רב ובברכת חג שמח

התשובה

הרב יעקב אריאל |

איני מסכים כמעט לכל דבריך. עיין אבני נזר יו"ד סי שיב שמלך ישראל יכול להקבע רק ברצון העם.
תפקיד הנביא להמליץ על האדם המתאים ומסתמא העם יקבל את המלצת הנביא אך לא בשמים היא והעם הוא הממליך. המלך עצמו מכיון שקיבל מנדט מהעם, הוא סמכות עליונה ותפקידו אינו רק 'למרכז את הכוחות השלטוניים וכו' ', כדבריך, אלא הוא המנהיג של העם והנהגה נכונה כוללת כמובן גם הוצאה לפועל של רצון התורה.
ומשום כך עליו להיוועץ באורים ותומים או בנביא וכן בסנהדרין בשאלות מסוימות כגון מלחמת רשות. וע"כ דוד המלך על כל צעד שאל בנביא כדי להוציא לפועל את חיי
השעה עפ"י התורה חיי עולם.
כמו"כ יש למלך סמכויות שיפוט נרחבות יותר מאשר לסנהדרין.
בזמן שאין מלך חוזרת הסמכות לעם! וע"כ אם העם החליט ששיטת הממשל המתאימה לו כרגע היא דמוקרטיה, יש לדמוקרטיה חלק מסמכויות המלכות, ובאשר להגדרת מי הם הבוחרים ומי הנבחרים עסקו בכך אחרוני דורנו ועי' בספריהם (עמוד הימיני, שו"ת ציץ אליעזר) ועוד.

 

 

 

toraland whatsapp