התשובה
עצם השימוש במונח "נשק" מצביע על כוחנות. לשובת יש כוח לגרום
נזקים בלתי הפיכים והוא נצל זאת. ייתכן שהוא צודק וההשג שישיג
אכן מגיע לו. אך ייתכן שאינו צודק ומה שישיג זוהי סחיטה לא חוקית.
מי קובע מי צודק? האם העובד האם המעביד? הרי שניהם
אינטרסנטים. רק גוף אובייקטיבי יכול לקבוע עם מי הצדק. ואכן הרב
קוק בזמנו התיר לשבות רק למטרה זו שבוררות אוביקטיבית תקבע מי
צודק.למרות גישתו המוסרית והמתקדמת של הרב קוק עדיין נחשב
"נשק" השביתה כ"קדוש" ולגיטימי. ומכיון שזה הנוהג הקיים כרגע דה
פקטו יש מקום אולי לומר שלפי ד"ת דינא דמלכותא דינא, והמדינה
נתנה לארגוני העובדים את זכות השביתה, וע"כ אי אפשר לומר שהיא
אינה חוקית. אולם היינו מצפים ממנהיגי ארגוני העובדים הבנה ורגישות
יותר גדולה למצבם. השביתה גורמת בעצמה לתוצאות שאותן ההסתדרות
מנסה למנוע. משל למה הדבר דומה, לחולה שעושים לו הכנה
לניתוח, וההכנה עצמה גורמת להחריף את מצבו ויוצרת מצב שאף
הניתוח לא יספיק. כמו"כ האחריות על מצב המשק הכללי של המדינה
נדרשת לא רק משר האוצר, אלא אף מיו"ר ההסתדרות, ולא ניתן
לדרוש הטבות לעובדים כאשר אין מי שישלמם, ולצעוק על הצד השני
שהם מקפחים את כל זכויות העובדים, כאשר האלטנטיבה היא
התמוטטות כל המערכת הכלכלית של המדינה אינה הדרך. והדרך
הנכונה היא אחריות כוללת משני הצדדים משר האוצר רגישות כלפי
זכויות העובדים, ומיו"ר ההסתדרות אחריות למצב המשק.בפרט כאשר
לא ברור ש"נשק" השביתה, בפרט בגרימתו לנזקים חמורים הוא חוקי
בכלל.