התשובה
מקור האיסור במס' נדה (יז ע"א): "אמר ר"ש בן יוחי: ה' דברים הן
שהעושה אותן מתחייב בנפשו ודמו בראשו: האוכל שום קלוף, ובצל
קלוף, וביצה קלופה, והשותה משקין מזוגין שעבר עליהן הלילה".
וברש"י שעבר לילה מתייחס לכולם. ובהמשך שם: "ואע"ג דמנחי
בסילתא (=סל) ומציירי וחתימי (=צרורים וחתומים) - רוח רעה שורה
עליהן. ולא אמרן אלא דלא שייר בהן עיקרן או קליפתן, אבל שייר
בהן עיקרן או קליפתן - לית לן בה". ולפי"ז אין משמעות לכך שהם
שמורים במקרר. אבל אם שייר חלק מהקליפה, או חלק מהשורש מותר
לשומרם לזמן מה. אמנם איסור זה לא הובא ברמב"ם ובשו"ע ולכן
יש שאינם חוששים לו. וכתבו הפוסקים שאם ערבו אותו בדברים אחרים
או בשלו או טיגנו או הוסיפו לו תבלינים שטעמם ניכר אין חשש איסור
ורוח רעה.