בידי מי ההחלטה האם להעביר לחולה מידע על מצבו? האם
המשפחה - אבא, אמא, בעל, אשה יכולים להחליט לא להעביר
מידע לחולה עצמו למרות שהוא בוגר ומודע לחלק ממצבו? מה צריך
לעשות במצב שהחולה במצב קשה אבל הרופאים לא חוששים
שהמידע שיימסר לו ירע את מצבו מיידית אלא אומרים שאולי זה
יפגע במצב רוחו? האם ניתן למנוע מחולה לדעת שמצבו קשה גם אם
זה אומר שהוא לא יבצע פעולות כמו וידוי, לימוד וכדו'' שאותם היה
אולי מבצע אם היה יודע מה מצבו?
לשאלה שהצגת אין תשובה הלכתית. השאלה איזה מידע להעביר
וכיצד מסורה בידי הקרובים אליו. והמודד אם ומה להעביר תלוי בשאלה
מה ייגרם לחולה כתוצאה מהידיעה. אם החולה ישקע למרה שחורה
וכד' עדיף שלא יידע ממצבו, ואפילו אם ח"ו ימות ללא וידוי.
האחריות אם ליידע את החולה או לא מוטלת על הקרוב ביותר: בעל
לאשתו או אשה לבעלה. אח"כ אב לבנו או בן לאביו וכו'
ניצן, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
