התשובה
היה מי שרצה לומר שאסור לעשות כן, וסבר שזהו המקרה של 'הכניס ידו למקדש', שנחלקו הרמב"ם והראב"ד[1] אם יש בו איסור מדרבנן או מן התורה.[2] היו שחששו לדבריו; אולם כבר האריכו רבים לדחות את דבריו,[3] וטעמים רבים להתיר:
א. מחלוקת הרמב"ם והראב"ד נאמרה דווקא לגבי כניסה לעזרה, שם יש דין מיוחד הנלמד בגמרא מפסוק, לחייב על 'ביאה במקצת' – לפי דעה אחת. אבל במקומות אחרים – כמו לגבי הכותל המערבי שלפנינו כיום, שאינו כותל העזרה אלא כותל הר הבית – מוסכם ש'ביאה במקצת' אינה נחשבת ביאה.[4]
ב. הרמב"ם והראב"ד חולקים בנוגע למי שמכניס את ידו לתוך חלל העזרה. אבל מפורש בדברי הרמב"ם שמי שנוגע בעזרה מבחוץ, אינו עובר כל איסור,[5] והראב"ד לא השיג עליו בזה. על אחת כמה וכמה שאין איסור בנגיעה בכותל מבחוץ, ואין הדבר נחשב לדרך ביאה.
ג. עובי חומות הר הבית לא התקדש, כמובא בירושלמי,[6] כי האמוראים היו נוהגים לחלוץ את סנדליהם בחלל השער בטרם נכנסו אל ההר.
ד. מסוגיות רבות נראה כי בניגוד לדברי הרמב"ם והראב"ד – אף לעזרה 'ביאה במקצת' מותרת, וכך סוברים התוספות[7] ורבים מהראשונים.[8]
לסיכום, נראה כי אין כל צורך להחמיר ולטבול – לא לפני הכנסת אצבעות לסדקי הכותל, וגם לא לפני כניסה לחלל עובי שערי הר הבית, ואף לא בהכנסת ידיים משם אל תוך שטח הר הבית.
[1]. רמב"ם וראב"ד, הל' כלי המקדש פ"ג ה"ח.
[2]. ספר משכנות לאביר יעקב, ח"א דף ג ע"א וח"ב דפים א-י, יז-כ.
[3]. ראה בהרחבה שו"ת אבני נזר, יו"ד סי' תנ-תנב.
[4]. כפי שנוקטת הגמרא בפשטות בחולין לג ע"ב, לגבי הכנסת יד לבית המנוגע.
[5]. רמב"ם, שם פ"ג הי"א.
[6]. ירושלמי, פסחים פ"ז הי"ב.
[7]. תוספות, זבחים לא ע"ב, ד"ה טמאים.
[8]. ראה בשבועות יז ע"א ובפירושי רמב"ן, רשב"א, ריטב"א לגמ' שם.