הוספת כלים במקדש

התשובה

א. אכן, שלמה המלך הוסיף עשר מנורות ועשרה שולחנות בהיכל. כמו כן הוא הוסיף עשרה כיורים, כמפורש בדברי הימים[1] ובמלכים לגבי המנורות.[2] מובן שאין לומר שהתורה ציוותה לעשות שולחן אחד ומנורה אחת ושלמה מדעתו הוסיף, שאם כך, היה עובר על איסור 'בל תוסיף'. כך נאמר במדרש הגדול (שמות כה, כג):

משה עשה שולחן אחד, שלמה עשה עשר שולחנות... והלא כתוב בתורה לא תסף עליו ולא תגרע ממנו, אלא כך היתה בידם מסורת מפי משה, שכשיבנו בית אבנים יהו בו עשר שולחנות עשר מנורות עשרה כיורים, וכן הוא אומר הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל.

וכעין זה פירש רבנו בחיי.[3] מפרשי התורה מציינים היכן נרמזה תוספת זו בתורה עצמה.[4] כמה טעמים נאמרו בדבר. ב'ילקוט שמעוני' מאריך, ותמצית דבריו שבמדבר, כשהנהגת עם ישראל הייתה בדרך נס, לא היה צורך ביותר מכלי אחד. ברם, בארץ, כשההנהגה על פי הטבע, יש צורך לשפע גדול יותר, הן במובן הכלכלי (תבואה ומים כנגד השולחן והכיור) והן במובן התורני (70 נרות כנגד 70 אומות), ואלו רמוזים בריבוי הכלים.[5] ה'משך חכמה'[6] מבאר שהיה צורך להוסיף כלים מפני שמקדש הקבע בירושלים היה גדול ורחב יותר מהמשכן, ולכן היה צורך להרבות בכלים ולהרבות באור.

ב. גם בבית שני אין הדבר פשוט שלא הוסיפו כלים. אמנם פשט המשנה בשקלים[7] הוא שהיה רק שולחן אחד בהיכל, וממילא מן הסתם גם מנורה הייתה אחת, וכך כותב במפורש הריבב"ן[8] בפירושו לשקלים. גם הרמב"ם (הל' בית הבחירה פ"א ה"ו) לא מביא להלכה שהיה יותר מכלי אחד:

ועושין במקדש כלים: מזבח לעולה... וכבש... וכיור וכנו... ומזבח לקטורת ומנורה ושולחן...

אולם מפשטות הגמרא ביומא[9] אפשר להבין שגם בבית שני היו שולחנות ומנורות רבים, וכך כתב המפרש על מסכת תמיד,[10] וכך הבין תוספות רי"ד.[11] ומכל מקום הדעה הרווחת היא שלא היה בבית שני אלא כלי אחד, וגם בעדויות חיצוניות על ימי בית שני, כגון ספר חשמונאים וספרי יוסף בן מתתיהו, אין אזכור של שולחנות אלה. ה'משך חכמה' (שם) מבאר את ההבדל:

וזה [ריבוי הכלים], רק במקדש שלמה שהיה גילוי שכינה, אבל במקדש שני שאינו רק חוק, סגי באחת.

כלומר בבית שני, שגילוי השכינה בו היה מועט, לא הוסיפו מדעתם כלים על המפורש בתורה.

ג. על פי האמור לעיל, נראה לומר שבתחילה, כאשר יזכה אותנו ה' לבנות במהרה את הבית השלישי, אנו נבנה אותו כפי המפורש ברמב"ם: מנורה אחת ושולחן אחד וכיור אחד. אך ייתכן מאוד שהבית השלישי בשיא תפארתו יהיה לפחות כמו הבית הראשון, עם גילוי שכינה מיוחד, ואם כן גם בו יהיה מקום לריבוי בכלים, אולם מדעתנו בתחילה לא נבנה כך, אלא אם נזכה לנביא או לגילוי רוח הקודש שעל פיו יתבאר לנו שזכינו למעלה זו.

[1].   דברי הימים ב ד, ו-ח.

[2].   מלכים א ז, מט. ראה גם מנחות צח-צט דיני הכלים הללו ופרטים נוספים.

[3].   שמות כה, י.

[4].   אבן עזרא, שמות כה, לא, וכדבריו כתבו בעלי התוספות על התורה ועוד פרשנים. ראה גם רש"י, לדה"ב ד, ז שהביא רמז אחר.

[5].   ילקוט שמעוני, מלכים א רמז קפה.

[6].   משך חכמה, שמות כז, כ.

[7].   שקלים פ"ו ה"ד.

[8].   ריבב"ן, לשקלים שם.

[9].   יומא נא ע"ב.

[10]. תמיד לא ע"ב.

[11]. יומא שם.