הדבקת הקרנות לשתי הלחם

התשובה

הקרנות צריכות להיאפות כיחידה אחת עם הלחם. התורה מצווה שיהיו 'שתי לחם' שכל אחד מהם עשוי מעישרון סולת. מכיוון שהסולת של הקרנות היא חלק מהשיעור - עליה להיות חלק מאותו לחם. מפורש בגמרא במנחות[1] וברמב"ם,[2] שלחם שנפרס לפני זמנו – נפסל.[3] חיבור מלאכותי של שתי חתיכות ללחם אחד, כגון על ידי קיסם שיחבר ביניהן והן ייראו כאילו הן לחם אחד, אינו מועיל שייחשבו לחם אחד. כך מצינו בתוספתא[4] וברמב"ם,[5] שפרי שנחתך לשניים ואחר כך חיברוהו בעזרת קיסם - אינו נחשב יחידה אחת, מפני ש'אין חיבורי אדם חיבור'.

    אמנם לגבי עירוב, נאמר בגמרא[6] ששתי חתיכות לחם שחוברו בעזרת קיסם ונראות כיחידה אחת - נחשבות לחם שלם, וכן נפסק ב'שלחן ערוך'.[7] בפוסקים למדו מכאן גם לגבי לחם משנה בשבת.[8] אך היעב"ץ[9] הקשה על הלכה זו מהדין הנ"ל, ש'חיבורי אדם אינו חיבור', ותירץ שהקלו חכמים בעירוב, משום שזוהי חומרת חכמים להצריך לחם שלם, ואין כן בדיני תורה. וגם מהגמרא במנחות[10] מוכח שהדבקה בקיסם איננה פתרון, שכן היא אומרת: 'עד שלא שחטה נפרס לחמה – יביא לחם אחר', ואינה מציעה לתקן את הלחם על ידי חיבורו בעזרת קיסם. עוד יש להעיר שגם לגבי דיני דרבנן, נכתב ב'פתח הדביר'[11] שחיבור חלקי לחם על ידי קיסם מועיל רק ללחם שהיה אחד מתחילתו ונחלק, ולא לשני חלקים שלא היו לחם אחד מתחילה.