יחס לבעלי חיים

התשובה

בס"ד


שלום וברכת ד´


צער בעלי חיים הוא מדאורייתא להלכה, בכך אין ספק. הגדרת צער בעלי חיים היא לצער את בעלי החיים סתם, אבל ברור שכאשר הצער נועד לטובת ותועלת בני אדם אין בכך צער, כפי שאנו שוחטים את הפרה לאכילה, אמנם אנו בוררים לה מיתה יפה ומהירה, אבל בכל אופן כיוון שזה לטובת האדם התורה התירה לשחוט ולאכול. מאידך אסור להשתתף בציד בעלי חיים להנאה, אבל מותר לדוג לצורך אכילה למרות הצער שבדבר. כמו כן העגלון יכול לדחוק בסוס שירוץ מהר יותר אם זה לצורך האדם, אבל אסור להכות סוס שירוץ מהר יותר לצורך מרוצי סוסים.

בדוגמאות שהבאת יש דוגמאות שהם אמנם צער בעלי חיים כפשוטו שיש להעיר על כך, ואם ידוע על מקומות כאלו שטוחנים סתם ללא סיבה יש למחות על כך, ויש דברים שאתה כותב שזה לתועלת כגון חיתוך המקור שלא יהרגו אחרים, וא"כ אין בכך צער בעלי חיים. עיין במה שכתבתי http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/emunat/11/01110.htm
לגבי השאלה האם התירו צעב"ח לתועלת רווח כספי או לא? עיין באוצר הפוסקים אבה"ע סי´ ה אות פז. שם יש דיון האם מותר להרעיב בע"ח לפני השחיטה כדי שהבשר יהיה כבד יותר, ובשות תולדות יעקב החמיר שיש בכך משום צעב"ח.
לגבי גודל הכלובים, בתרומת הדשן (הובא ברמ"א אבה"ע סי´ ה סעי´ יד) כתב שכל דבר שבני אדם רגילים (לאו דוקא יהודים) מחשיבים אותו כצער בע"ח יש להמנע מלעשותו שהוא אכזריות. על כן אם העולם רואה בכך אכזריות יש להמנע מלעשות כן בגלל שנראה כאכזריות ואם אומות העולם אינן נמנעות מלעשות כן, וזה מקובל בעולם אין בכך איסור שנראה כאזכריות. נראה שיש לבדוק את המצב בעולם, ועל בני ישראל להיות מהטובים באומות לעניין צער בע"ח שהוא אסור מהתורה.


בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון