התשובה
השאלה נובעת מהפער שיש בין הנורמות הקיימות לבין המחויבות שלנו ללכת בדרכי ה'. שאלה זו קיימת בעוד תחומים שבהם המציאות עקומה, ומי שלא מתאים עצמו אליה, פשוט לא מגיע אפילו לנקודת הפתיחה. למשל כיום מקובל שספקים מעניקים מתנות לקניין של בית מלון (אחראי על הרכש) כדי לשמור איתו על יחסים טובים. זה מתחיל במתנות ליום ההולדת וממשיך במימון בתי מלון וכדומה, ומי שלא 'יפנק' את הקניין, פשוט לא יספק סחורה, והחוזה ייחתם עם המתחרה שלו. מובן שמבחינת הגדרת התפקיד הקניין אמור לקבל את ההחלטה הטובה ביותר לעסק. ברם, לצערנו התופעה של קבלת מתנות הפכה לנחלת הכלל, וכנראה גם הממונה על הקניין ער לתופעה, אך הוא לא ינקוט צעדים נגדה. על כן מתעוררת השאלה: האם יש בכך הסכמה?
לצערנו הרב דוגמאות כאלו יש למכביר (זכייה במכרז ועוד), ובכל המקרים הללו אפשר לטעון שמבחינה הלכתית אין בכך 'גנבת דעת'. בוודאי המרצה משער שהסטודנטים ייעזרו בחומרים כתובים והמנהל יודע שמעניקים מתנות. כן ניתן להסביר שאף מבחינת מידות הנפש הדבר אפשרי, כי פעמים שאין ברירה אלא לפעול באופן עקמומי, וכפי שענה יעקב אבינו לרחל (מגילה יג ע"ב):
אבא רמאה הוא ולא יכלת ליה! אמר לה אחיו אנא ברמאות. אמרה ליה – ומי שרי לצדיקי לסגויי ברמיותא? אמר לה אין, עם נבר תתבר ועם עקש תתפל.
אולם נראה שסברות אלו אינן רצויות בעיני ה', כי מבחינת 'גנבת דעת' ניתן לומר שהמרצה עדיין מצפה לשמור על טוהר הבחינות, ומי שמעתיק מפר את האמון שניתן בו. כמו כן האיסור קיים גם כלפי מי שיסמוך על התואר שלך ויקבל אותך לעבודה בהנחה שעברת את הבחינות, וכבר כתב על כך בספר 'אגרות משה' (חו"מ ח"ב סי' ל):
הנה בדבר שאלתו על מה ששמע שבישיבות מתירין להתלמידים לגנוב את התשובות להשאלות במבחני הסיום שעושה המדינה (רידזענס) כדי להונות ולקבל את התעודות שגמרו בטוב, הנה דבר זה אסור לא רק מדינא דמלכותא אלא מדין התורה, ואין זה רק גניבת דעת שג"כ אסור כדאמר שמואל בחולין דף צ"ד ע"א שאסור לגנוב דעת הבריות ואפילו דעתו של עכו"ם וכ"ש הכא שהוא גניבת דעת לכולי עלמא אף לישראל, אלא דהוא גם גניבת דבר ממש דהא כשירצה לפרנסתו במשך הזמן להשכיר עצמו אצל אחד לעבוד בעסקיו ורוצים ברוב הפעמים במי שגמר היטב למודיו דחול והוא יראה לו התעודה איך שגמר בטוב ועל סמך זה קבלוהו שזהו גניבת ממון ממש...
כמו כן אנו מצווים ללכת בדרכיו של הקב"ה ולהידבק במידותיו, שנאמר (דברים כח, ט): 'והלכת בדרכיו', ואחת המידות המרכזיות היא 'אמת', ואף חותמו של הקב"ה 'אמת' (שבת נה ע"א). התורה ציוותה עלינו להתרחק מכל דבר שקר, שנאמר 'מדבר שקר תרחק' (שמות כג, ז). גם יעקב אבינו, דרכו המרכזית הייתה עמידה על האמת, כפי שהפסוק אומר: 'תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם' (מיכה ז, כ). הוא נאלץ לשנות מדרכו רק כאשר התמודד עם לבן הרמאי (וכן עם עשיו שהתנכר למכירת הבכורה).
לסיכום, עליך לשמור על טוהר הבחינה, ואף שיש מחיר לעמידתך בניסיון, עם כל זה התועלת הרוחנית שתצמח היא גוברת, בכך אתה מעדיף את ההתקדמות הרוחנית שלך על פני הלחץ הזמני להגיע להישגים גבוהים תוך כדי רמיסת ערכי היסוד שלנו. בהצלחה רבה!
