התשובה
יש פוסקים הסוברים שישנה בעיה הלכתית לקנות מכונס נכסים[1] משתי סיבות: א) מחשש שמדובר בפסק דין של בית משפט שמחייב את בעלי הדירה לשלם שלא כדין, ואז יש בעיה של חשש גזל.[2] ב) המחיר והעמלה שנגבית אינם על דעת בעלי הדירה, ואפשר שיכלו להגיע למחיר גבוה יותר.[3] נראה כי טעמים אלו אינם קיימים במקרה המדובר, ומותר לקנות מכונס הנכסים. כאן אין מדובר על פסיקת בית משפט אלא על מימוש המשכון המוטל על הבית. כמו כן המחיר והעמלה היו ידועים מראש לחייבים מכורח זה שקיבלו הלוואה, והוסבר להם מהם תנאי התשלום והמשכון של הבנק, ועל דעת כן הם לקחו את ההלוואה.
לסיכום, מותר לקנות את הדירה.[4]
[1]. משפטי התורה חלק ב (סימן כה), פסקי דין ירושלים כרך ח' (עמוד רצ).
[2]. לעניות דעתי אין זו טענה, כי לצערנו, ברוב המקרים מדובר על בעלי הדין הרואים בבית המשפט את הכתובת הטבעית להכרעה בסכסוכים, וממילא מקבלים על עצמם את החוק. עי' על כך במאמרי, 'מעמדו ההלכתי של שופט דתי', אמונת עתיך 114 (תשע"ז), עמ' 49–54; וכן נראה בשו"ת מהרש"ם, ח"א סי' פט: 'אם כבר זכה בדינו ושם פסקו לו הוצאות, הרי דינם דין, שהרי שניהם סמכו א"ע על דיניהם, וגם הנתבע אדעתא דהכי נכנס אם לנצח אם להנצח. דאל"כ, הו"ל להזמינו מיד בהשיגו תביעה הראשונה שבערכאות, לב"ד ישראל'.
[3]. יש להעיר גם על טענה זו שההליך של כינוס נכסים הוא ארוך, והחייבים יכלו למכור את הדירה בעצמם עוד לפני שתגיע לכונס נכסים. ועוד נראה שאף בית דין רבני היה נאלץ לקבוע את העמלות הללו כדי שיהיה גוף ציבורי שישתלם לו למכור את הנכסים.
[4]. הערת עורך: י"פ. ראה עוד בתשובת הרב שלמה אישון, אמונת עתיך 112 (תשע"ו) עמ' 29–30.