קבלת הרבים

השאלה:

לכבוד הרב,
השו"ע ביו"ד ריד,ב כותב שקבלת הרבים חלה עליהם ועל זרעם.
היינו שאם קיבלו ציבור חומרה מסויימת היא חלה על כל הציבור
כנדר וגם אדם חדש שבא לגור באותה עיר חייב להחמיר כמוהם.
ולא זכיתי להבין מה מקור הדין הזה.
לא ניתן לומר שזה משום "לא תתגודדו" שהרי עד שהאדם לא עוזב
את העיר לצמיתות הוא חייב להמשיך להחמיר כמו העיר שהוא גר בה
אפילו אם הוא בעיר אחרת ואפילו בצנעא!
ואם משום הלכות נדרים - כיצד ציבור שהחליטו לנדור ולהחמיר
מרצונם החופשי יכולים להחיל את הנדר שלהם גם על המיעוט ועל
מי שאינו מעוניין בו? האם ניתן לכפות על מישהו נדר בעל כרחו?

התשובה

הרב יעקב אריאל |

דין קבלת הרבים הוא כדין נדר וכיון שציבור אינו מת אע"פ שאישיו
מתחלפים קבלת הציבור היא אף לבניהם אחריהם. וכיון שקבלתם היא
ציבורית הרי היא אינה מוגבלת בזמן. מביא הבית יוסף (יו"ד סי' ריד)
שכתב הריב"ש (סי' שצט) בשם הרמב"ן במשפט החרם: "שכל קבלת
הרבים חלה עליהם ועל זרעם ואפילו בדברים שלא קיבלו עליהם בני
העיר בהסכמה אלא שנהגו כן מעצמם לעשות גדר וסייג לתורה אף
הבנים חייבים באותו הגדר כדמוכח עובדא דבני בישן, וכן הבאים מחוץ
לעיר לדור שם הרי הם כאנשי העיר וחייבין לעשות כתקנתן ואף
בדברים שהיו אסורים בהם בעירם מפני מנהגם הותרו בהם אם אין
דעתם לחזור ואין מנהג העיר שבאו לדור בה לאסור כדאמרינן בפרק
קמא דחולין (יח:) עכ"ל":

 

 

toraland whatsapp