התשובה
לגבי עצמה ודאי מסקנתך צודקת. והרי אדם אוכל בביתו וסומך על
ידיעת הכשרות של אשתו, ופעם האוכל לא היה מוכן כבימינו. לגבי
אחרות, אם ידיעותיה כ"כ מקיפות ויראתה קודמת לחכמתה היא רשאית
להורות להן את ההלכה.
ב"ה
לכבוד הרב אריאל.
קראתי את מאמרך 'סמיכת חכמים וסמכות הלכתית'. שאלתי היא: על
פי מה שכתב כבודו בסוף המאמר: 'האמת היא שגם גבר לא זקוק
לסמיכה לשם פסיקת הלכה. גם לגביו אם הוא יודע אינו זקוק
לסמיכה'. יוצא מכאן שאם אשה לומדת את מסכת נדה, טור
בית-יוסף ושו"ע ונו"כ וכו', שאם היא בקיאה בהלכה, שיכולה ואולי
אף מחובתה לפסוק הלכה בנושא זה לחברותיה? ואולי כך בכל
נושא בהלכה, כמובן כל זמן שנאמנת היא לדרכי הפסיקה?
בתודה.
לגבי עצמה ודאי מסקנתך צודקת. והרי אדם אוכל בביתו וסומך על
ידיעת הכשרות של אשתו, ופעם האוכל לא היה מוכן כבימינו. לגבי
אחרות, אם ידיעותיה כ"כ מקיפות ויראתה קודמת לחכמתה היא רשאית
להורות להן את ההלכה.
ניצן, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
