התשובה
שלום וברכת ד´
שאלת ספק ספיקא אין בני אשכנז עושים כלל, וצריך זהירות רבה בנושא ספק ספיקות, שהרי יש הרבה כללים מתי אומרים ס"ס ומתי אין אומרים, על כן מהראוי להניח ס"ס אלו ולא להשתמש בהם, כדברי הש"ך (כללי ס"ס יו"ד סי´ קי סעי´ לו). ובודאי הספק הראשון שכתבת שמא גדל על ידי נכרים הרי יש לדון במציאות אם רוב התוצרת היא גדלה על ידי ישראל או נכרים, אם הרוב גדל על ידי ישראל הרי שאין זה ספק שווה, כמבואר בדברי הש"ך (שם ס"ק לג), כמו כן אם הרוב הוא משל ישראל א"כ יש כאן חזקת חיוב ולא מועיל בזה ס"ס שהרי בספק הראשון אנו מעמידים על חזקת האיסור. כמו כן הספק השני שמא הפרישו, תלוי בשאלה האם אפשר לברר את הספק, שהרי כאן אפשר לברר אולם לא ברור שחייבים לברר, ומהי הטרחא הנדרשת לברור העניין.
עוד יתר על כן בדמאי החמירו חכמים לחזור ולהפריש למרות שרוב עמי הארץ מעשרים, ומשמע שלעניין תרומות ומעשרות חכמים החמירו ולא רצו שנאמר ספק לקולא אלא אדרבא חייבונו לחזור ולהפריש.
על כן נראה שאין לעשות ספקות כאלו בתרו"מ.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון.
