נדרים במנהג

התשובה

1. דוקא מנהג שיש בו דבר מצוה או לנהוג איסור בדבר המותר מחמת
פרישות מאיסורים וכד' נחשב כנדר, אבל סתם התנהגות סתמית שאין
בה מצוה אינה בגדר נדר.
2. השאלה היא האם הכוונה ברורה או שמסופקת וסתומה. אם היא
בכוונה ברורה אין כאן נדר אבל אם בהרגשה סתומה זה נחשב נדר.
3. היא צריכה לבוא לפני שלשה (לא בי"ד) שאחד מהם מבין בהתרת
נדרים והשנים האחרים מבינים כאשר מסבירים להם, ולשאול אותה אם
מתחרטת על הנדר,ואחר שעונה שכן לשאול אותה אם היתה יודעת
בשעת הנהגת הנדר שתתחרט עליו האם היתה נודרת? ולאחר שהיא
עונה בודאות שלא היתה נודרת, השלשה מתירים את נדרה ואומרים לה
ג' פעמים מותר לך.
4. אין זה בי"ד וע"כ אף קרובים הפסולים לשבת יחדיו בבי"ד יכולים
להתיר את הנדר.