התשובה
יש כללים בפסיקת הלכה וכל רב פוסק על פיהם. כשההלכה הוכרעה
אין עוד ספק בדבר ומותר לסמוךעל הפסיקה לקולא גם בנושאים שהם
מדאורייתא או לחומרא גם בדברים מדרבנן.
מרא דאתרא התקבל ע"י הציבור כפוסק שלהם, וצריך לנהוג לפי
פסיקתו. ברוב הישובים היום פסיקת מרא דאתרא היא בעיקר בדברים
לכלל הישוב, ולאנשים פרטיים דוקא אם נשאל. ורוב רבני הישובים
מצמצמים עצמם לתחומים אלו, לא משום שכך הוגדר בקבלתם אלא
משום שלהרבה אנשים יש רבנים שהם מתייעצים איתם ושואלים אותם
בענייני הלכה.
יכולתו של הרב לחלוק או להכריע במחלוקות תלויה בגדלותו
ההלכתית, אבל בכל מקרה אין המדובר שהוא חולק על כל חכמי
דורו וכו', אלא הוא מכריע לפי הראוי,
