מקומות שחייבים בהם בעשיית מעקה

התשובה

א. גגות בתים שמגיעים אליהם במדרגות או בסולם והם מיועדים לשימוש, כגון התאווררות, מנוחה וכדומה, אפילו אם השימוש נעשה באופן אקראי – חייבים להתקין בהם מעקה, לכל הפחות בגובה 1.00 מ'.[1] כמו כן יש לברך בזמן בניית המעקה: 'ברוך וכו' לעשות מעקה', אם יהודי בונה אותו.

ב. מרפסות בקומה העליונה – חייבים להתקין בהם מעקה בברכה, אם יהודי בונה את המעקה, ובמיוחד אם המרפסת משמשת גג לקומת קרקע.[2]

ג. גגות שטוחים שיש עליהם דוודים, קולטי-שמש וכדומה – ולא רגילים לעלות אליהם – נחלקו הפוסקים אם יש חובה לעשות להם מעקה.[3] למעשה, צריך להתקין בהם מעקה אך בלא ברכה. חשוב לציין שגם על פי תקני הבנייה בארץ, יש חובה להתקין מעקה גם לגג שאינו בשימוש, אם יש יכולת נגישות אליו בסולם וכדומה.

ד. גגות רעפים – צורת בנייתם המשופעת מונעת את אפשרות השימוש בהם, והם פטורים ממעקה, אף על פי שפועלים ואנשי מקצוע מטפסים עליהם בשעת הצורך.[4]

ה. גרם מדרגות מחוץ לבית – וודאי יש חובה לעשות לו מעקה, מצד איסור 'לא תשים דמים בביתך', אך אין מברכים על עשייתו.[5]

ו. מדרגות בתוך הבית – חובה לעשות להם מעקה מחמת הסכנה, ואם בכניסה לקומה העליונה יש שטח ישר: 2 מ' על 2 מ' – צריך לברך 'לעשות מעקה' (כנ"ל בסעי' א-ב).

ז. חצר פרטית שנמוכה עשרה טפחים מרשות הרבים - בעל החצר הפרטית פטור מבניית מעקה למניעת נפילה לחצרו.[6] אולם חובה על פרנסי הציבור (רשות מקומית וכדומה) לבנות שם מעקה, וכך מקובל כיום.