שלום כבוד הרב
ידוע שאדם שחזר בתשובה והוריו לא שומרים מצוות אז הוא לא חייב
במנהג אבותיו ויכול לבחור איזה מנהג שהוא רוצה.
נניח שאדם חזר בתשובה ובחר לפסוק הלכה על פי הרמ"א או
המ"ב. האם הוא חייב רק במה שהם פוסקים להלכה או שהוא גם
חייב לנהוג בחומרות ומנהגים שאינם מעיקר הדין ובקהילות אשכנז
קיבלו אותם בתורת חומרה?
לדוגמה - מנהג לא לאכול קטניות בפסח שאינו הלכה אלא חומרה.
וכן מנהגי אבלות בבין המיצרים וספירת העומר שאינם הלכה אלא
חומרה/מנהג שנתקבלו בקהילות אשכנז.
האם בעל תשובה יהיה חייב גם במנהגים כאלה? או שהוא יכול לומר
שכיוון שאביו לא נהג כן זה לא מחייב אותו והוא הולך לפי הרמ"א רק
בהלכות, ולא מקבל את החומרות שנתקבלו בקהילות אשכנז שאינם
הלכה מעיקר הדין.
יש להבחין בין מנהג כלל-עדתי למנהג משפחתי
מנהג משפחתי אינו עובר בירושה אלא א"כ אדם החל לנהוג בו
ומכיון שבעל תשובה לא נהג כן לכן אינו חייב בו. אך מנהג כלל-עדתי
מחייב את כל הצאצאים.
אי לכך אדם שחוזר בתשובה אינו יכול לקבל עליו פסיקה כרצונו של
הרמ"א או המחבר. אלא חוזר למנהג אבותיו ומקבל מנהג עדתו.
לדוגמא אם הוא תימני הוא מקבל עליו את פסיקת ומנהגי התימנים, אם
כשו"ע ואם כרמב"ם ולכן הוא אינו יכול ליצור לעצמו חומרות וקולות
לפי החלטתו אלא מנהג אבותיו הוא כפי עדתו על כל הכלול בכך.
ניצן, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
