מחלוקת הלכתית לעומת טעות בהלכה

השאלה:

לכבוד הרב,

לא זכיתי עוד להבין את הגבול בין פסק הלכה שהוא טעות לבין
פסק הלכה שהוא שנוי במחלוקת.

1.האם בכל מחלוקת הלכתית כל צד סבור שהצד השני טועה?
(אע``פ שנאמר שאלו ואלו דברי אלקים חיים ואין פה אמת לעומת
שקר, מ"מ יתכן שזה נאמר למי שצופה מהצד על המחלוקת אבל
מנקודת הראות של בעלי המחלוקת עצמם הצד השני טועה (שאחרת
למה הם חולקים)?
2.בכל זאת מצינו שההלכה מבחינה בין מחלוקת הלכתית לבין
טעות בדבר משנה. והשאלה היא מה ההבדל?
לדוגמה - חכם שאסר אין חבירו רשאי להתיר (ע"ז ז,א)
אבל אם החכם השני מגלה שהחכם הראשון טעה הוא רשאי וחייב
להתיר מה שאסר הראשון. ומה ההבדל? אם החכם השני סובר כמו
החכם הראשון אז אין לו שום סיבה להתיר מה שאסר הראשון. ואם
הוא חולק עליו אז מבחינתו הוא טועה וכיצד יוכל לשתוק ולא לאסור
מה שהתיר הראשון?
וכן אסור לתלמיד לחלוק בפומבי על רבו או על המרא דאתרא אבל
מצד שני נאמר שהרואה את רבו טועה בדין ומזכה את החייב או
מתיר את האסור אסור לו לשתוק ודומני שמקרה כזה מותר אפילו
להורות הלכה בפני רבו. וגם פה לא ברור מה ההבדל.
וכן מה שאמרו שאסור לחלוק על מלך ישראל אבל גם אסור לציית
למלך שאומר לעבור על ההלכה.

התשובה

הרב יעקב אריאל |

המכנה המשותף לכל השאלות הוא היכן הגבול בין טעות לבין מחלוקת.
טעות היא הבנה שאינה נכונה של המקורות או אי ידיעה/ שיכחה של
פסק ההלכה המוסכם, או אי ידיעת האירוע במציאות על כל פרטיו
ומכאן טעות בהתאמה בין המציאות להלכה. כל אלה טעויות לעומת זאת
תיתכנה מחלוקות בהבנת מקורות (בדר"כ רב בזמננו לא יכול לחדש
הבנה להלכה החולקת על ראשונים ואחרונים אחרים). תיתכנה מחלוקות
בכללי פסיקה במקרה ויש מחלוקות ראשונים בפסיקה, תיתכנה מחלוקות
בפירוש המציאות והתאמת הפסיקה. וככלל טעות היא חסרון בידיעה של
המציאות או ההלכה למקורותיה שמשנה את התפיסה לגמרי, ומחלוקת
נובעת ממשקל שונה למרכיבים בפסק ההלכה.

 

 

 

toraland whatsapp