התשובה
החיוב להשאיר "אמה על אמה" מקורו בדברי התוספתא (סוטה מהדורת ליברמן פט"ו) "כך אמרו חכמים: סד אדם את ביתו בסיד ומשייר דבר מועט זכר לירושלם... שנאמר: אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי...".
דברי התוספתא הובאו עם שינויים מסוימים בגמ' (בבא-בתרא ס ע"ב), כשהגמ' מבארת שלשייר "דבר מועט" הכוונה שטח בקיר בגודל של "אמה על אמה", כלשון הגמ' (שם):
"וכמה הוא דבר מועט? אמר רב יוסף אמה על אמה, אמר רב חסדא כנגד הפתח...".
מלשון הגמ' (בבא-בתרא ס ע"ב): "אמר רב חסדא כנגד הפתח...", נראה באופן פשוט שדברי רב חסדא באים לבאר את דברי רב פפא ולא לחלוק עליהם, כשמשמעות הדברים שצריך לשייר "אמה על אמה כנגד הפתח", וכך פסק הרמב"ם (הל' תעניות פ"ה הל' יב):
"ומשייר מקום אמה על אמה כנגד הפתח בלא סיד", וכן פסק גם השו"ע (או"ח סי' תקס סעי' א).
על פי חישובי "אמה" בימינו מעיקר הדין ניתן להשאיר לכתחילה שטח של 50 ס"מ על 50 ס"מ שאינו מסוייד, ויש מחמירים 60 ס"מ על 60 ס"מ.
אך עדיין השאלה שדנו בה הפוסקים מה פירוש להניח "אמה על אמה - כנגד הפתח"?
הפרי מגדים (או"ח סי' תקס ס"ק א) נוטה לומר ש"נגד" יכול להתפרש גם בצד הפתח, כשהוא מוכיח את דבריו על הוכחה לשונית. אולם השערי תשובה (או"ח סי' תקס ס"ק א) הביא את דעת הפרי מגדים, שמסתמך על תרגום יונתן ש"נגד" הכוונה לפעמים מן הצד, אך הוא דוח זאת וכותב:
"ולפי עניות דעתי לשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד. ובכל דוכתא בלשון הש"ס נגד היינו נוכח ובפרט דמסתברא טעמא כדי שיראה מיד שנכנס בפתח".
גם המשנ"ב (סימן תקס ס"ק ג) נוטה לפסוק כדעת החולקים שמקום ה"אמה על אמה" הוא מול הפתח משום שבכך היא תהיה נראית לכל האנשים מיד עם כניסתם לתוך הבית גם אם אינם בני הבית, וכלשונו: "היינו נוכח הפתח כדי שיראה מיד שיכנס בפתח".
אמנם הוא הביא את דעת החולקים ש"נגד הפתח" הכוונה מעל הפתח, אך מתוך לשונו משמע שהוא אינו סובר כמותם כי בתחילה הוא נוקט באופן פשוט שצריך להניח "אמה על אמה" מול הפתח ורק לאחר מכן הוא בהמשך דבריו (ס"ק ג) שיש נוהגים אחרת והוא מנסה ליישב את מנהגם, וז"ל:
"ויש שמניחים פנוי למעלה מן הפתח בגובה ואינו נראה לנכנס ואפשר כדי שיתראה תמיד לפני בעה"ב היושב בפנים שעל רוב הוא יושב אצל הקיר אשר נוכח פתח הבית".
מכאן לנידון השאלה לגבי הנחת מקום "אמה על אמה" במקום שאינו נראה כולו באופן קבוע. נראה שלמרות שגם השערי תשובה וגם המשנ"ב פוסקים שה"אמה על אמה" צריכה להיות מול הפתח, המשנ"ב מקבל שיש מקום גם למנהג השני, כשהנימוק שלו הוא כי גם אם משאירים "אמה על אמה" מעל הפתח היא עדיין נראית באופן קבוע לבני הבית. נראה ברור שהנחת היסוד של תקנת חז"ל שלכל הפחות חלק מהאנשים שנמצאים בבית צריכים לראות את ה"אמה על אמה" באופן קבוע.
משום כך, אין זה נכון להניח "אמה על אמה" שאינה מסוידת בבית, באופן כזה שרק את חלקה ניתן לראות באופן קבוע.
לסיכום:
- א. חלק מהתקנות שתקנו חכמים "זכר לחורבן" הייתה להשאיר בבית החדש מקום שאינו מסוייד בגודל אמה על אמה.
- ב. ניתן להשאיר לכתחילה שטח של 50 ס"מ על 50 ס"מ שאינו מסוייד, ויש מחמירים 60 ס"מ על 60 ס"מ.
- ג. המקום העדיף להשאיר הוא מול פתח הכניסה, או מקום שניתן לראות אותו בעת הכניסה לבית.
- אם אין אפשרות אחרת להשאיר "אמה על אמה" מול הכניסה לבית, צריך להניח אותה לכל הפחות מעל הפתח, באופן כזה שתיראה באופן קבוע לבני הבית.
- ד. לאור האמור, אין זה נכון להניח לכתחילה "אמה על אמה" במקום שחלקו מוסתר רוב הזמן מכל מי שנמצא בבית, אפילו אם הוא מוסתר באופן חלקי.
- בברכת התורה והארץ
- אהוד אחיטוב
