זמן קביעת מזוזה בבית חדש

התשובה

יש הסוברים שחובת קביעת המזוזה היא רק מתחילת המגורים בבית. לדעתם, אין חיוב לקבוע מזוזה לפני כן, היות שמצוות מזוזה היא 'חובת הדר', כלומר, חובת האנשים שגרים בבית, ולא חובתו של בעל הבית אם אינו גר בו. כך משמע מדברי ה'מגן אברהם':[1] 'כל זמן שאינו דר בתוכה פטור ממזוזה... ולכן נראה לי דסתמא דמילתא במזוזה קובעה כשדר בתוכה לכן מברך על עשייתה'. וכן גם דעת החיד"א בספרו 'ברכי יוסף':[2] 'נראה דמכל שכן שלא יקבע מזוזה קודם שיבא לדור בבית'. וכן כתב ה'משנה ברורה':[3] 'חובת הדר היא ואין לברך על המזוזה רק כשהוא נכנס לדור בהבית תיכף ומיד...'. אמנם יש הסוברים שהחיוב לקבוע מזוזה חל משעה שבעלי הבית החליטו לגור בבית,[4] אך נראה שדעת הפוסקים שהובאו לעיל חולקים על דעה זו. יש גם פוסקים שסוברים שהכנסת הרהיטים וחפצים אחרים לבית החדש נחשבת תחילת המגורים בבית, ולדעת חלק מהם, הכנסת חפצים נחשבת תחילת הדיור רק אם נוצר צורך להפקיד שומר על החפצים, וכפי שכתב הרב צבי פסח פרנק זצ"ל:[5]

דרך העוברים לדור מבית לבית אחר, שמקודם מעבירים את הרהיטים והחפצים בכמה פעמים דהיינו שמעבירים חלק מהחפצים מדירה לדירה והוא יושב בדירה החדשה ומשמרן עד שמעבירין את הנשאר... שיקבע את המזוזות ויברך עליהן אחרי שיכניסו את החפצים הראשונים... שהכנסת החפצים בבית ושמירתן הרי זה התחלת המגורים שלו בתוך הבית ...

לדעתו, הכנסת חפצים לבית בלא צורך לשמור עליהם, אינה נחשבת התחלת המגורים בבית. ויש אחרונים שמשמע מדבריהם שניתן לקבוע מזוזה לאחר העברת החפצים גם אם אין צורך לשמור עליהם, ובלבד שהועברה הבעלות על הבית, וקביעת המזוזה נעשית סמוך לכניסה אליו.[6]

הסיבה שכיום נפוץ המנהג לקבוע את המזוזות בלילה הראשון של המגורים בבית, היא שבזמן זה אפשר לברך 'לקבוע מזוזה' לדעת כל הפוסקים. גם הפוסקים שמתירים להקדים את קביעת המזוזות אינם סוברים שיש חיוב להקדים את קביעתן לפני הכניסה לגור בבית בפועל, ובייחוד לאור העובדה שקביעת המזוזה היא תחילת חינוכו של הבית (על פי תרגום יונתן בן עוזיאל לדברים כ, ה). עם זאת, כל הפוסקים סוברים שאין לדחות את קביעת המזוזה לאחר שנכנסים לגור בבית,[7] וכן אין להקל ולהסתמך על קביעת המזוזות שבחדרי השינה, שכן קביעת המזוזה בפתח הבית היא חובה בפני עצמה.[8]