התשובה
) בדרך כלל ניכר הדבר שהמדובר באמו וכלן אין חשד.
2) בדברים שאין להם נ"מ מעשית אין בעיה לשאול כמה רבנים. בדברי
הלכה מעשיים השואל לחכם ואסר אסור לשאול חכם אחר ע"מ
שיתיר, מפאת כבודו של הראשון וקבלת הדין עליו. המקור לכך במס'
ע"ז ז ע"א.
3) איסור ברכת השם אצל נכרי הוא דוקא במקלל ולא בהזכרה לשוא.
4) כיון שברך ללא צורך או ברכה אחרת יש בכך משום ברכה
לבטלה. ולגבי הרמב"ם דעתו נתונה במחלוקת האם אסור מהתורה
בברכה לבטלה או רק מדרבנן.
5) זה לא ראוי, וכפי שכתבת יש בכך עשיית חול מד"ת.
6) לגבי מין כך נפסק להלכה ולגבי אפיקורוס אין זה נכון. אולם צריך
לזכור שבדורנו כמעט ואין מינים ועע"כ הלכה זו אינה נוהגת גם
מבחינה תורנית מלבד חוקי המדינה.
7) לא הבנתי את שאלתך. עכ"פ אבל על אב או אם אסור בשמחה
ובסעודת מריעים כל י"ב חודש, וכן אסור בשמיעת כלי זמר. ושאר
אבלים לאחר שלשים יום. ולגבי סעודת מצוה מותר בסעודה בתנאי
שהאוירה בה היא אוירה תורנית (כגון שאומרים דברי תורה) אולם אל לו
להשתתף בריקוד.