התשובה
הכיפה היא כיום מהווה דגל של אדם המגדיר את עצמו כשומר על התורה. אנשים רבים נמצאים בתהליכים כאלו או אחרים של התחזקות רוחנית, ונושא כיסוי הראש עולה ויורד. פעמים שהוא מהווה התמודדות לא פשוטה, ופעמים האמירה שלה מאוד משמעותית הן לאדם והן לחברה.
כאשר כתב טלויזיה חוזר לחבוש כיפה, אין ספק שהדבר משמעותי ומשרה תחושה מיוחדת.
אמנם כיסוי הראש מהווה דבר מפורסם מאוד ביהדות, אך נראה שלא תמיד היה הדבר מרכזי כל כך.
הגמרא במסכת קידושין מביאה שרב הונא בנו של רבי יהושע הקפיד לא ללכת ארבע אמות בלי כיסוי ראש, מפני כבוד השכינה.
מביטוי זה משתמע שכיסוי הראש איננו חיוב, שאם כן לא היה שבח מיוחד בכך שהקפיד על דבר שלפי ההלכה הוא מחויב להקפיד על כך.
בהלכה מצאנו מחלוקת גדולה בין הפוסקים, האם יש חיוב לכסות את הראש או לא. וכבר האריך על כך הגאון מוילנא בהערותיו על השולחן ערוך שכתב שכיסוי הראש הוא ממידת חסידות, מלבד בשעת תפילה וברכות, וכן בזמן שעומד לפני אדם גדול.
הט"ז לעומתו החמיר בנושא כיסוי הראש, והביאו המשנה ברורה, שבפרט כיום שאדם החובש על ראשו כיסוי הוא מראה שהוא מודה באלוקי ישראל, ואילו אדם שאינו חובשו מראה שהוא אינו מודה בה'.
בספרי האחרונים, בני דורנו (ילקוט יוסף, פניני הלכה ועוד) מביאים שרוב רובם של הפוסקים האחרונים הלכו בעקבותיו של הגאון מוילנא, ולכן להלכה כיסוי הראש הוא בגדר של מידת חסידות, ולא חיוב הלכתי. כמובן שלכתחילה חשוב לחשוש לדבריו של הט"ז, ולהקפיד על הדבר, אף מעבר לשאר מידות חסידות שהאדם עושה אותם מרצונו הטוב.
בארה"ב עלתה השאלה לפני הרב פיינשטין זצ"ל במקרה של אדם שעובד במשרד ממשלתי, ויש לו בעיה לחבוש כיסוי ראש, האם יכול הוא להקל ולא לחבוש את הכיסוי ראש בזמן שהוא יושב. להלכה פסק להקל, וכן הורה הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א, אך ודאי שאם אפשרי למצוא פתרון אחר, כגון כיסוי ראש שאיננו בולט, ודאי שהדבר חשוב ורצוי מאוד.
לעומת זאת, בזמן ברכה ותפילה ודאי שצריך האדם לקפיד לכסות את ראשו, וטוב עושים בתי כנסת ובכותל המערבי שנותנים אפשרות לאנשים שאינם רגילים לחבוש כיסוי ראש, ליטול כזה ולכסות את ראשם בזמן שהותם במקומות הקדושים.
יחד עם זאת חשוב להיות ער לאלו שאינם רגילים לדבר, או שנמצאים בהתמודדות מול החברה, בעקבות תהליך התחזקות רוחנית שלהם, לבחון את כל האפשרויות להקל עליהם בכך. אם כי כגישה חשוב לחזקם ולעודדם, שבחירת צעד כזה, בדרך כלל, למרות הביקורות והתגובות הראשוניות שהם זוכים להם, בהמשך הזמן, עצם ההתמדה בחבישת הכיפה, גוררת יחס של הערכה ורצינות רבה. החברה מעריכה אנשים שמסורים לאמת שלהם.
יש מן הפוסקים (שו"ת אגרות משה ועוד) שדנו בגודל הכיפה, ועדיף שהם יכסו את רוב הראש. אך ודאי שאין בדבר חיוב. בילקוט יוסף כתב להשתדל זאת בזמן ברכת המזון ובתפילה, או שיכסה את ראשו בטלית.
הכיפה יקרה ואהובה, וחשוב תמיד לחזק את העניין, ולזכור שאנו גאים בהיותנו צבא ה', גאים ושמחים על הזכות הגדולה להיות עבדיו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.
