הסרת מזוזות מקרווילות כשעוברים ליישוב קבע

התשובה

כשעוזבים בית ויהודים אחרים אמורים לגור בו, אסור להסיר את מזוזות הבית.[1] לביאור סיבת האיסור נאמרו שני טעמים:

טעם א: המזוזה משרה את השכינה בבית, ו'כיון דחלה קדושת שכינה בבית זה אין לו לסלקה משם'.[2]

טעם ב: המזוזה שומרת על הבית ממזיקים, ומי שיסיר אותה יגרום לכניסת מזיקים לבית, והם יזיקו למי שיגור בבית בלא מזוזה.[3]

עם זאת, אם המזוזות שקבועות בבית הן מזוזות מהודרות, מותר להחליפן במזוזות אחרות על ידי הורדת המזוזות המהודרות לצורך בדיקת סופר, קביעת מזוזות כשרות אך מהודרות פחות במקום המזוזות המהודרות, וקביעת המזוזות המהודרות בבית החדש.[4] את שווי המזוזות שהושארו אפשר לתבוע מן הדיירים החדשים.[5]

כאשר עוזבים בית שעומד להריסה, אין חובה להשאיר בו מזוזה, היות ששם 'בית' עומד לפקוע ממנו. יתרה מזו, יש חובה להסירן, כיוון שעלול להיגרם להן ביזיון עקב פירוק הבית. מציאות זו דומה לדין בית שישראל שכר מנכרי, ולפיו חובה להסיר את המזוזות בתום תקופת השכירות, ואחד הטעמים לחובה זו הוא החשש לביזיונן.[6] דין זה תקף גם אם המבנה ישהה זמן רב עד שיפנו אותו.[7]