התשובה
א. כתב המהרי"ל בהל' תענית שהמתפלל בבית הקברות אל ישים
פניו בבקשתו אל המתים, אלא שהמקום מקודש בגלל הצדיקים
הקבורים בו. וע"כ אל יפנה אל המתים הקבורים שם ובכ"ז אין בזה
משום דורש אל המתים. עי' אנ' תלמודית ערך דורש אל המתים וגשר
החיים ח"ב פרק כה.
ב. אלא ששאלה לחוות דעת הלכתית מן המת אינה תפילה אליו אלא
יש בכך צעד נוסף שלא מצאנו במקומות אחרים. (פרט לראב"ש שהיה
שוכב בעליה אחר מותו ובת קול יוצאת כמבואר במס' ב"מ פד ע"ב).
וא"כ דרך התקשרות כמו שחדשו חסידי חב"ד אינה מוכרת לי.
ג. לגבי בקשת סליחה מן המת מוזכר הדבר בחז"ל (יומא פז ע"א),
אם כי אין המדובר בבקשת סליחה מן המת אלא רק המקום הוא על
קברו.
