הפסוק :
"רבונו של עולם,אתה הנך הנותן ליעף כח. תן גם לבני ישראל
אהוביך כח להודות לך".
(מתוך התפילה שחיבר רבי לוי יצחק מברדיטשוב זצ"ל)
שנו חכמינו ז"ל במסכת מגילה פרק שלישי - הקורא עומד,משנה ו':
"על קן ציפור יגיעו רחמיך...-משתקין אותו"
כלומר , רחם עלינו כשם שריחמת על הציפור שדוגרת וכו'...
כעת אומרת הגמ' מהי טעמא על הפסוק ואחד הפירושים הוא
שלכאורה יש אפליות ושלא יגיעו לידי קנאה.
כעת חיברתי בפירוש הפסוקים והגעתי למסקנה שיתכן ויוצאת משמעות דומה.
לכן שאלתי מדורגת :
א) האם פירשתי נכון את ההקשר בין הפסוקים?
ב) אם אכן הפירוש נכון...וחס וחלילה אין בכוונתי לערער על תפילת
הקדוש רבי לוי יצחק מברדיטשוב אלא שאלתי היא למה התכוון הרב
הקדוש בפסוק?
תודה מראש
לא ירדתי לעומק כוונתך. וכי איננו מתפללים על צרות ויסורי עם
ישראל? האם הצדק לא מחייב שגם עם שיראל יוכל לשבת בשלוה
בארצו ולמלא את ייעודו להביא אור לגויים? ומדוע שלא נתפלל שיהא
לעם ישראל את הכח להודות לרבש"ע, הלא ההודאה לרבש"ע היא
אחת מדרכי העבודה היותר חשובות.
ניצן, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
