התשובה
לא קראתי את ספרו ,לכן אתיחס עקרונית לפרשנות התנ"ך בכלל
מבלי להתיחס קונקרטית לספר המדובר
באופן כללי אנו חייבים לגשת אל התנ"ך מנק' הסתכלות אמונית
כספר קודש ולא כספר קריאה. אלו דברים שנכתבו במדרגות נבואה
שונות (מהתורה עד כתובים) וע"כ אנו נגשים אליהם בחרדת קודש,
ויודעים עד כמה אנו חסרי כלים שלמים להקיף את מלוא התוכן.
בדברים שכתבו אנשים ללא יראת שמים ישנה השפלת דברי תורה
למעשי בשר ודם והשוואתם לנמיכות ההקומה של האדם ללא יראת
שמים. וכך כותב הרמב"ם (הל' תשובה פ"ג ה"ח): "שלשה הן
הנקראים אפיקורסין: האומר שאין שם נבואה כלל ואין שם מדע שמגיע
מהבורא ללב בני האדם, והמכחיש נבואתו של משה רבינו, והאומר
שאין הבורא יודע מעשה בני האדם כל אחד משלשה אלו הן
אפיקורוסים, שלשה הן הכופרים בתורה: האומר שאין התורה מעם ה'
אפילו פסוק אחד אפילו תיבה אחת אם אמר משה אמרו מפי עצמו הרי
זה כופר בתורה, וכן הכופר בפרושה והוא תורה שבעל פה והמכחיש
מגידיה כגון צדוק ובייתוס, והאומר שהבורא החליף מצוה זו במצוה אחרת
וכבר בטלה תורה זו אע"פ שהיא היתה מעם ה' כגון ההגרים
(=הישמעאלים) כל אחד משלשה אלו כופר בתורה". דברים דומים
הוא כותב בי"ג עיקרי אמונה בהקדמה לפרק חלק (פ"י בפירוש
המשנה). והאריך בכך בס' העיקרים. ע"כ אין אפשרות ללמוד תנ"ך
עפ"י ספרי אנשים ללא יראת שמים הכותבים על התנ"ך.
