התשובה
אני משער כי דעת האומרים כן היא בגלל שמי שלמד תנ"ך ללא
אמונה כגון שהתבסס על מבקרי המקרא או סתם על בורים ועמי
ארצות ואין לו בסיס אמוני, מיד כשיכנס ללימוד ימשך אחר טעויותיו
הישנות.
אולם אין דעתי כן. לימוד תנ"ך הוא לימוד העצמיות של עם ישראל הן
בתורה שבכתב והן בענייני האמונה והמוסר המשוקעים בתנ"ך. הקשר
בין רבש"ע לישראל בכל צדדיו הוא המחיה את עם ישראל ובו צריכים
להגות וללמוד. ומי שלא יודע ומאמין בנאמר בתנ"ך חסר לו בכל הבנת
החיבור בין ישראל לקב"ה ואינו מבין את עם ישראל, אמונתו, דרכו
ההיסטורית שאיפת הגאולה וכל מגמת החיים הישראלים. ע"כ צריך
ללמוד תורה ונ"ך בעמקות עם הפרשים המוסמכים כגון רד"ק
ואברבנאל מצודות ומלבי"ם מתוך אמונה ומתוך העמקה בכל הצדדים
המוסריים. ואםשי ללמוד מורה בעל אמונה ומוסר כדאי ללמחוד ממנו.
יש להעמיק וללמוד את כל התנ"ך ואז כל יופיו יגלה לעיניך.
