התשובה
כבוד בשפתנו קיבל משמעות שלילית, אבל בלשון חכמים ובתנ"ך אין
המשמעות כבימינו בקשה להערכה שלא במקומה, אלא כבוד הוא
גילוי העצמיות, כמו בתלמידי ר"ע שלא נהגו כבוד זב"ז היינו שלא
התייחסו זל"ז בהערכה נכונה בעין טובה. וכן "ויגל כבודי" אין
המשמעות שמחה של כבוד חיצוני אלא כבודי הוא נפשי או נשמתי עי'
במפרשי תהילים (פרק טז). וכן כאן הציטוט המדוייק מישעיהו פמ"ג
הוא: "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו": הנקרא
בשמי ולכבודי הוא זה שמגלה אותי, מייצג אותי - כבר דאגתי לו לכל
הנצרך. היינו בניגוד לפירוש שלנו שבראתים לשמי ולכבודי (ומעבירים
את סוף הפסוק לתחילתו), הפירוש במפרשים הוא: לכל אותם הנקראים
בשמי ולכבודי היינו עם ישראל - הכנתי להם את כל צרכיהם עד
גאולתם השלמה (והפסוק מתפרש לפי סדרו).
