ימי דניאל

התשובה

לא לנו לשפוט מי ראוי לנס ומי לא. דורו של אחאב זכה לנסים שלא
זכו להם דורות אחרים. גם דורנו זכה לנסים שלא זכו להם גדולים
וצדיקים מאתנו. ואכן ריה"ל סבור שהנסים אינם בהכרח סימן לגדלות
אדרבה פעמים שדווקא דורות קטנים זוכים לנסים גדולים בגלל קטנותם
כי בלי נסים אמונתם עלולה להישבר. דורות גדולים יישארו מאמינים גם
ללא נסים. עם זאת יש לומר שימי דניאל הם ימי חתימת הנסים
והנבואה כפי שנפרט, ועניינם הןא מעין הארית של הגילוי האלוקי של
ישראל בארצו וביהמ"ק במעמדו. ייחודו של דניאל הוא בגדלות רוח
הקודש שבו, כפי שאומרת הגמרא בתחילת מגילה (ג ע"א) שהוא ראה
וחגי זכריה ומלאכי לא ראו, אע"פ שהם נביאים והוא איננו נביא.
הימים הם סוף ימי בית ראשון והזמן שבין בית ראשון לבית שני. מבחינת
מקור הנבואה – ביהמ"ק, הנבואות מעטות וסתומות בהרבה
משלים כנבואות זכריה. ורוה"ק נמוכה מהנבואה, אין בה שליחות אלא
דברים עליונים בסגנון המדבר - בעל רוה"ק. הנסים הם פרטיים:
חנניה מישאל ועזריה בכבשן, ודניאל בגוב האריות (ומנה... ופרסין
של בלשאצר), שאר הנאמר בכתובים הוא דברי רוה"ק וחלומות שאף
הם מנובלות הנבואה ולא נבואה. וע"כ אין לומר שהיו כאן נסים
גלויים, ומה שנעשה הוא לשם הצלה למוסרים עצמם על קדושת השם,
ולא פעולה לכבוד העם כולו (כקי"ס ואליהו בהר הכרמל), ולא כנסי
אלישע שהיו לשם גילוי כבוד ה' ואלישע נביאו.