התשובה
אין שום מצוה להיות עצוב. אדרבה, אדם צריך לשמוח על כך שהצליח
להתגבר על עצמו אפילו לזמן מה. הסיבה לנפילה החוזרת אינה
תלויה בהעדר עצבות. שורשיה אחרים. כנראה קשה לאדם להחזיק
מעמד זמן רב ברמה רוחנית כדי לשמור על תנופה (מומנטום) צריך
להרבות בתורה ובתפילה ובמעשים טובים.ככל שאדם שקוע יותר בתורה
ובמעשים טובים כך סיכוייו להחזיק מעמד גדולים יותר.
עצה נוספת, לפני שחוזרים בתשובה על חטא מסויים, צריך להבין את
פגיעתו של החטא, במי ובמה האדם פוגע. אי אפשר לחזור מחטא
שערב ונעים לעושיו, והוא חושב/מרגיש שהדבר טוב וראוי. ורק לאחר
לימוד קלקול החטא ישנו מקום לתשובה המעשית. דוגמא לכך, אדם
המתמכר לשכרות לא יצליח להינתק מכך כל עוד הוא אינו יודע כמה
הוא יורד וירוד ולכמה סבל הוא גורם לעצמו ולסובבים אותו. ועל כן
קבע לך סדר של לימוד מהי דרכו הישרה של האדם ועד כמה החטא
שהינך שרוי בו מוריד אותך ובע"ה תצליח לשוב ממנו. בהצלחה.
