התשובה
ברור שיש השגחה פרטית וכל מה שקורה לאדם הוא מאת הקב"ה, כפי שמבואר במאמרו של ר' חנינא (חולין ז ע"ב) 'ואמר ר' חנינא: אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא א"כ מכריזין עליו מלמעלה, שנאמר: מה' מצעדי גבר כוננו, ואדם מה יבין דרכו' - ולא תמיד מבינים אנו חשבונו של עולם. לכן גם צריך האדם להתפלל להקב"ה בכל יום ובפרט בעת צרה כפי שמתבאר בדברי הרמב"ם בתחילת הלכות תעניות עד כדי כך שהרמב"ם מכנה את מי שאינו מתפלל להקב"ה בעת ההיא דרך אכזריות: 'אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית, הרי זו דרך אכזריות'. מאידך גיסא ר' חנינא הוסיף מאמר נוסף בגמרא במסכת ברכות לג ע"ב: 'ואמר רבי חנינא: הכל בידי שמים - חוץ מיראת שמים, שנאמר : ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה'. וכבר נידונה באריכות הבעייתיות הלוגית שבין ידיעתו של הקב"ה לבין בחירתו של האדם, ראו רמב"ם הל' תשובה פ"ה ה"ה ובראב"ד שם. הרמב"ם כאמור מדבר על כך שיש השגחה פרטית ואין אדם נוקף אצבעו מלמטה וכו' כדלעיל וחייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה (רמב"ם הל' ברכות פ"י ה"ג), והרמב"ם מאד מאריך על כך בדבריו עד כדי כך שהוא מסתייג אף מכך שזיווגו של אדם נקבע בלא מעורבות ובחירה של האדם (ר' אגרות הרמב"ם סי' יב לר' עובדיה הגר אות ב, מהד' הרב שילת ח"א עמ' רלו ואילך). סיכומם של דברים יש השגחה פרטית של הקב"ה עלינו מחד גיסא ואין זה סותר את העובדה שיש לאדם בחירה חופשית ומוטלת עליו האחריות לבחור בטוב.
יואל פרידמן
