התשובה
המאירי כותב על המשפט זה בגמרא שהוא דרך צחות, היינו שהוא בא
לבאר כמה צריך האדם להשתדל בעינוג שבת. אבל אין כאן "צק
פתוח" להוצאות ללא חשבון, מתוך מחשבה שמהשמים ישלימו לו את כל
הוצאותיו. וכן נראה מדברי תוס' (ט"ו ע"ב ד"ה לוו) וכן הגהות אשרי
שהקשו מדוע אמרו חז"ל: עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות.
ותרצו כשאין לו ממה לפרוע את הלואותיו (והגר"א גורס שאין לו ממי
ללוות) לשם עונג השבת. וע"כ יוסיף לכבוד שבת אבל במידה.
