דמיון בין תיאורים בגמרא למיתולוגיה

השאלה:

שלום לכת"ר.

אבקש לשאול את כב"ק הרב שאלה ששאלני בני שיחי ולא הנחתי את דעתו בתשובתי. בתלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף עד עמוד ב

"בשעה שביקש הקב"ה לבראות את העולם, אמר לו לשר של ים: פתח פיך ובלע כל מימות שבעולם. אמר לפניו: רבש"ע, די שאעמוד בשלי. מיד בעט בו והרגו, שנאמר: +איוב כ"ו+ בכחו רגע הים ובתבונתו מחץ רהב".
תיאורים דומים נמצאים במיתולגיה הכנענית. כיצד ניתן להסביר את הדמיון בתיאורים?

בברכת התורה

התשובה

הרב יעקב אריאל |

צריך לזכור שהמקור הוא התנ"ך. בהרבה מקומות בתנ"ך מתואר הים ככוח אימתני שה' מנצח אותו.
כמובן שאין שום כוח עצמאיח בעולם אלא ה' הוא מקור כל הכוחות אולם דברה תורה בלשון בני אדם שכאילו הים הוא כוח אדיר ו"מעיז" כביכול להתמודד מול ה' אלא שה' מנצח אותו.
הרעיון התפרסם בעולם עוד בימי הקדמונים והתגלגל גם למיתולוגיות האליליות שסילפו אותו כדרכם והפכו א הים וכוחות אחרים לאלים. יש עוד רעינות משותפים למין האנושי וכמעט כל האנושות מעבירה מטען דומה, לדוגמא הספירה העשרונית או חלוקת השבוע לשבעה ימים אין לכך הסבר אחר אלא ממקור אחד. אבל נכנסה והתערבה טעותם של בני האדם המבוארת בתחילת פ"א להל' עכו"ם לרמב"ם - לעבוד למשמשיו ומשמשי משמשיו וכו'. ואז העברת המעשה השתבשה והפכה לוריאציה אלילית של האמת האלוקית.

toraland whatsapp