אודות הגאולה

התשובה

הקדמה כללית: נוסח התפילה תוקן בלשון רבים כי אין אדם מתפלל רק
על עצמו אלא על כלל ישראל. אנו מתפללים רפאנו גם כשאנו
בריאים ומבקשים טול ומטר גםאם איננו חקלאים ומבקשים על קיבוץ
גלויות גם כשאנו בארץ כי יש עדיין יהודים רבים בגולה וכאילו אנו
עצמנו עדיין לא יצאנו לגמרי מהגלות ומכאןלשאלותיך הפרטיות:
1) אנו אומרים את האמת כיון שביהמ"ק עדיין חרב ואיננו יכולים לעלות
ולעשות קרבנות חובותינו. והסיבות לחורבן עדיין לא הוסרו לגמרי.
וע"כ ראוי שנתפלל על כך. זאת מלבד הסיבות הפורמליות שאיננו
במעלת אנשי כנה"ג שתקנו את התפילות.
2) לגבי הגדה של פסח שאלתך יותר קשה, ונראה שאעפ"כ כיון
שעדיין איננו אומרים זאת עם אכילת פסחים וזבחים עדיין ניתן לומר
זאת. ובנוסף צריך לזכור שרוב עם ישראל עדיין לא שואף אפילו
לבנית המקדש ולחזרת הקרבנות, וא"כ צריך להוציא את הנשמה
הגלותית מהיהודים ולא רק להוציא את גוף היהודים מהגלות.
3) הגמ' במסכת מגילה (יז ע"ב) אומרת: "ומה ראו לומר גאולה
בשביעית? - אמר רבא: מתוך שעתידין ליגאל בשביעית, לפיכך קבעוה
בשביעית, והאמר מר: בששית - קולות, בשביעית - מלחמות, במוצאי
שביעית בן דוד בא. - מלחמה נמי אתחלתא דגאולה היא". ובהמשך:
"ומה ראו לומר קיבוץ גליות לאחר ברכת השנים - דכתיב (יחזקאל
ל"ו) ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו
לבוא". הפסוק האחרון הוא גם המקור לקץ המגולה בסנהדרין (צח
ע"א). וכ"ז הוא לפני שיבת המלכות ועשיית הדין ברשעים (ברכות
מאוחרות בתפ' עמידה). ע"כ רואים מהגמ' שאתחלתא דגאולה אינה
תלויה באיש מבית דוד שימלוך עלינו, אלא קיבוץ הגלויות ונתינת
הפירות א"י בעין יפה הם הסימן הברור והמגולה. ועימן באות המלחמות
ל"ע.
ולכן על כרחך שהרמב"ם לא פרט סידרן של דברים, ולא באר את
ההשתלשלות אלא את העקרונות להכרעה שמלך המשיח לפנינו, אולם
אתחלתא היא אף בלא המשיח כאיש מבית דוד. ואם בכ"ז ברצונך
לדחוק שהסדר נקבע ע"י הרמב"ם, אמור שהרמב"ם דיבר בסיום
קיבוץ הגלויות ולא בתחילתו. וכן עולה מהמדרש על תהילים סט
שהקיבוץ מתחיל עוד לפני היות מלך מבית דוד. והרמב"ם עצמו אומר
שלא נדע איך יהיו הדברים עד שיהיו הועיסוק בפרט פרטים של הגאולה
אינו מוסיף לא יראה ולא אהבה