התשובה
לגבי כיסוי הקבר - הרמב"ם (הל' טו"מ פ"ב הט"ו) נקט שהגולל שהוא המכסה את המת הוא מכלים או מאבנים ולא פסק שכלים פסולים לכיסוי הקבר. כמו"כ בגמ' (עירובין טו) מדובר אף על עשיית גולל מבעלי חיים. ולא מצאתי הקפדה על כיסוי דוקא מדבר מסויים.
לגבי תכריכים - בהל' אבל (פ"ד ה"א ו-ב) כתב הרמב"ם: "ומלבישין אותו תכריכין תפורין בחוט של פשתן לבנים, ולא יהיו דמיהן יקרים, ונהגו חכמים בסודר שוה זוז שלא לבייש את מי שאין לו"; ובהמשך: "ואסור לקבור בתכריכין של משי ובגדים המוזהבין הרקומין אפילו לנשיא שבישראל, שזהו גסות הרוח והשחתה ומעשה עכו"ם".
ובספר חסד לאברהם מסביר שתכריכים צריכים להיות דוקא מפשתן וכן תפירתם בפשתן. ובמעבר יבק הסביר משום שפשתן נקרא עץ ומורה על עץ החיים. ואם אין לו פשתן כתוב בגשר החיים שיקח מבד הפשוט ביותר ובלבד שיהיה לבן.
