מחבת טפלון

התשובה

א. במחבת טפלון לא משתמשים בשמן ולכן צריך ליבון חמור (תנ"א,
סקס"ה במנש"ב בדין תבניות אפיה) ולכן אי אפשר להכשירו בליבון
חמור כיון שהליבון יקלקל את המחבת.
ב. כלי שאינו בן יומו.
ברור שאף אם טיגנו איסור במחבת מכל מקום עבר זמן רב וטעם
האיסור נפגם אלא שגזרו כלים שאינם בני יומם אטו בני יומם (יו"ד
קכב, ב') ומכל מקום בפתחי תשובה סק"א מובאת דעת הנחלת יעקב
דלא גזרו אלא בכלי מתכת שיש להם תקנה בהגעלה, ואף המנחת
יעקב אינו חולק עליו שם אלא בסתם כלי חרס שיש לשברם אך מודה
בהפסד מרובה דלא גזור וא"כ כאן דמיירי במחבת יקרה שאין לה תקנה
אולי ניתן להקל בכלי שאינו בן יומו, אלא שהפת"ש חולק על היתר זה.

ג. ואולם כאן יש לצרף קיומו של ספק שמא כלל לא טיגנו בו איסור
שהרי השואל העיד שהמחבת בא כחדש בלא שריטות כלל ואילו היה
בשימוש היה אפשר לראות שריטות בציפוי הטפלון.
ד. אך קשה מיו"ד סי' פ"ז ו' ברמ"א: י"א דאסור לחתות האש תחת
קדירה של עובד כוכבים לפי שהם מבשלים בהם פעמים חלב פעמים
בשר והמחתה תחת קדירה שלהם בא לידי בישול בשר בחלב.
ולפי זה קיים איסור נוסף של בישול בשר בחלב. אלא גם כאן מלבד
הספק שמא כלל לא השתמשו במחבת, קיימים לענ"ד עוד שני יסודות
להיתר:
1. החשש לעיל אינו אלא בכלים בני יומן וכאן עבר מעת לעת.
2. בהג' רעק"א שם דן בשאלה מדוע לא להתיר מצד מילתא דאינו
מתכוין וא"כ אף אם יטגנו בו לא הווי פסיק רישיה וכהיתר של הט"ז
או"ח שט"ז לסגור את הקופסה שנכנסו לשם זבובים דלא הווי פס"ר שמא
אין זבובים בתוכו, ואע"פ שרעק"א חלק בראשית דבריו על הט"ז וספק
על לשעבר הווי ספק ד"ת, וא"כ על הפעולה יש דין פס"ר ולא דמי
לגורר מטה דהספק הוא על העתיד (וע"ע ביה"ל שטז), ומכל מקום
אולי אפשר לצרף דעת הט"ז להיתר בכלי שאינו בן יומו שאין לו
תקנה בליבון כדי לחוס על ממונם של ישראל.