התשובה
המהדרין אכן אינם אוכלים אווזים פטומים. בגלל הפציעה הנגרמת לושט
ויש כאן בעצם מחאה גם נגד הצער הנעשה שלהם. עם זאת אין כאן
איסור מוחלט, כי ציעור בעלי חיים אשר נעשה לטובת האדם אינו
אסור מעיקר הדין. כל עוד אנשים להוטים אחרי כבד אווז הם רואים
בכך צורך. רק כשיצר הזלילה של האדם יתעדן הוא יבין מעצמו
שציעור זה מיותר.יש כאן מוסר השכל חשוב. צער בע"ח יתמעט בעולם
רק כשרמתו המוסרית של האדם תתעלה. לא ע"י השוואת צער בעלי
החיים לצער האדם ייעשה האדם מוסרי יותר. אלא להפך, מותר האדם
האדם מהבהמה הוא שיחייב אותו להיות מוסרי ואזי הוא יתחשב יותר
בבעלי החיים.
בעצם העובדה שהרבנות לא נותנת הכשר למהדרין על כבד אווז היא
מביעה את עמדת התורה בנושא. הרבנים עוסקים בהרבצת תורה
המעלה את רמתו המוסרית של האדם, בהפעלת הציבור לצדקה וחסד
בין בני אדם. דבר זה קודם לצער בעלי חיים.
אין קולם נשמע הוא לא בגלל שאינם עוסקים בבעיות הציבור וצרכיו,
אלא בגלל שישנן בעיות אנושיות דחופות יותר. אין להם אמצעי תקשורת
המשמיעים את קולם. וע"כ עיקר דבריהם ניתנים בשיעורים ישירים
ומיעוטם בספרים ומיעוט מיעוטם בתקשורת האלקטרונית לסוגיה.
