התשובה
איני חושב עתה שהחשש כה גדול. יש להניח שהרבנויות המכשירות את השמן לפחות לספרדים בודקות זאת
לא ברור לי שזמן הקציר של השבולים והזרעי הלפתית הוא אותו זמן ולכן הסיכוי שיכנסו זרעי תבואה הוא קטן מאד.
בתשובה אחת על שמן קנולה (או על לציטין, אייני זוכר בדיוק)כתב הרב:אך מצד אחר יש בלפתית מצב חמור יותר מאשר בקטניות אחרות, כי יש מגדלים אותה בשדות שבהם גדל דגן בעונה הקודמת, ואז יש חשש לתערובת של גרגירי דגן. אמנם קל לברור את הלפתית, שגרגיריה שחורים, מן הדגן, שגרגיריו לבנים. אך צריך לוודא שאכן הדבר נעשה. לכן יש להקפיד על כך שהלפתית לא נזרעה בשדות שבהם גדל דגן בעבר.
בקשר לברירת הגרעינים, ברור לי שאעפ"י שכעיקרון הדבר קל, לא ניתן לעשות את זה בכמויות תעשייתיות לא במפעלים בארץ ובוודאי לא בחו"ל, שחלק משמן הקנולה הוא ממיצוי חו"ל.נשאר מש"כ להקפיד על מקור הזרעים. והנה נדהמתי לראות שרב מוכר (זה היה לפני כמה שנים ואינני זוכר מי והיכן כתב)כתב שכיום אין חשש כזה, ששיטה זו של מחזור זרעים הייתה נהוגה בעבר ועברה מן העולם. ובמחילה כלל וכלל אין זה נכון! שיטה זו חייה וקיימת באירופה עד היום, כידוע לי בבירור לפחות על חלק מן המדינות (ואני משער שה"ה ברוב האחרות). אני משער (אבל אין לי ידיעה ברורה) לעומת זאת שבקנדה מגדלים את הליפתית ללא מחזור זרעים, ואין לי מושג מה נהוג בסין שהיא גם אחת המגדלות הגדולות. כיצד אוכל לברר מה מקור הזרעים או השמן המיובאים (באתר של חברת עץ-הזית, כתוב שהם מייבאים את הזרעים בעיקר מאירופה!). לאור הדוגמה שהבאתי, יש לי חשש שלא כל מי שנותן הכשר ער לבעיה. אני יודע שבדיעבד אפשר אולי לסמוך על סברות של ביטול וכו אל אני רוצה כשרות של לכתחילה
איני חושב עתה שהחשש כה גדול. יש להניח שהרבנויות המכשירות את השמן לפחות לספרדים בודקות זאת
לא ברור לי שזמן הקציר של השבולים והזרעי הלפתית הוא אותו זמן ולכן הסיכוי שיכנסו זרעי תבואה הוא קטן מאד.