התשובה
בס"ד
שלום וברכה
יין שנעשה על ידי מי שאינו שומר שבת ומחללה בפרהסיא נאסר בשתיה, אבל לא נאסר בהנאה, כך שלעניין הקורס עצמו וההנאה מהקורס הדבר לא נאסר לפי כל השיטות. אמנם הגדרת מחלל שבת בפרהסיא היא קשה מכיוון שיש המצריכים שהוא יעשה זאת בעזות פנים, דהיינו אפילו בפני גדולי ישראל, ואינו מאמין כלל בקדושת השבת, אבל אם הוא עצמו עושה קידוש בשבת ומצטרף למניין בשבת, אבל מאידך נושא ברכב בשבת, יש רבים שהקלו (בנין ציון) שאיננו מחלל שבת בפרהסיא. על כן קשה מאד להגדיר את המושג "פרהסיא", ואפשר להקל בכך בודאי לעניין הנאה. אמנם לעניין איסור שתיה ראוי שלא לשתות מיין זה.
לעניין טעמימת יין גויים, כתב השו"ע יורה דעה הלכות תערובות סימן קח סעיף ה
מותר לשאוף בפיו ריח יין נסך דרך נקב שבחבית, לידע אם הוא טוב. הגה: אבל אסור לטועמו, אף על פי שאינו בולעו (ריב"ש סימן רפ"ח).
מלשון השו"ע משמע שהתירו רק להריח וכל טעימה אסורה, ואפילו טעמיה ופליטה, ג"כ אסרו. ועיין בדרכי תשובה (ס"ק צד) שהביא את השם משמעון (סי' א) כיצד נהגו סוחרי יין לטעום את היין של סתם יינם, והעלה שאמנם בשאר איסורי דרבנן אסור לטעם אבל בדין יין נסך אפשר ללמד זכות על המקילים, מכיוון שהקלו במספר דברים בדין סתם יינם (לענין חולה) מכיוון שהגויים אינם עובדי ע"ז בימינו, ועל כן בכל דבר שהוא פרנסת האדם סמכו להקל בטעימה אבל אסור לבלוע אלא לפלוט את הטעימה. ובט"ז (סי' צח ס"ק ב) קצת משמע שטעימה בלשון שלא תביא לידי בליעה הקלו. ברור שכל אלו אינם אלא לימוד זכות להצדיק את המנהג. אבל במקום של הפסד מרובה, כגון הפסד תואר וכדו' אפשר אולי להקל בטעימת לשון ללא בליעה ופליטה מיידית. אבל אם אפשר על ידי ריח בלבד בודאי שזה עדיף, כדי שלא תהא טעימה ממשית.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
