התשובה
באופן כללי, דג כשר הוא דג שיש עליו סנפיר וקשקשת.[1] השם 'טונה' מקורו בשפה הלטינית – Thunnus. מבחינה מסחרית יש כיום כ- 40 זנים שונים של דגים הקרויים 'טונה', אולם מבחינה מדעית, יש פחות מעשרה סוגים של דג שהם באמת דג 'טונה'. חלק מהם קטנים, כפי שציינת בשאלה (פלמודה אטלנטית שוקלת כ- 2 ק"ג), וחלקם גדולים מאוד (טונה כחולה שוקלת למעלה מ- 600 ק"ג); יש סוגי טונה שיש להם סנפיר וקשקשת והם כשרים, ויש שאין להם קשקשים והם בגדר דג טמא ואסור לאכול אותם. אבל האמת היא שאין שום משמעות הלכתית לשם הדג, וכבר כתבו פוסקים מן האחרונים שהיום אי אפשר לסמוך על שמות של דגים כדי להחשיבם כשרים, כיוון ששמות הדגים אינם זהים בכל הארצות, ויש דג שהוא כשר בארץ אחת ובארץ אחרת דג הנושא אותו שם הוא דג טמא.[2] יש סוג נוסף של 'טונה', ואולי אליו התכוון השואל. הוא נקרא 'מרלין', וצורת הקשקשים שלו אינה רגילה, אלא הם מכוסים בשכבה של עור ואינם יורדים בקלות כמו הקשקשים המצויים והמוכרים, והפוסקים חלוקים האם הם נחשבים קשקשים או לא. הרב לוינגר בספרו החשוב על כשרות הדגים (ערך 'טונה') כותב שהרב אלישיב, הרב וואזנר והרב קרליץ מתירים אותו. לעומתם, הרב שטרנבוך, הרב לנדאו ומערכת הכשרות של ה- OU אוסרים אותו. יש מערכות כשרות המתירות את השימוש בו ויש שאוסרות, וצריך לבדוק עם כל אחד כיצד הוא נוהג בשאלה זו.
