חמאה מחלב עכו"ם

התשובה

השאלה הכללית של חלב עכו"ם שייכת במוצר חלבי שלא הייתה השגחה של ישראל על תהליך הייצור שלו. חז"ל גזרו שלא לאכול חלב של גויים, משום שחששו שמא ערבו בו חלב לא כשר. גם על גבינה של גויים גזרו חז"ל, משום שייתכן שערבו בחלב חומר לא כשר כדי להפוך אותו מנוזל למוצק. בשונה מחלב ומגבינה, חז"ל לא אסרו חמאה של גויים, הואיל ואי אפשר לעשות חמאה מחלב של בהמה שאינה כשרה. נוסף על כך, בתהליך ההכנה של החמאה אין מוסיפים שום חומר חיצוני כדי להקריש את החלב, אלא לוקחים את השמנת שצפה על גבי החלב ומערבבים אותה עד שהיא מתקשה ומתקבלת חמאה. למרות זאת, לא כתוב ב'שולחן ערוך' (יו"ד סי' קטו סעי' ג) שחמאה שנעשית על ידי גויים מותרת, אלא כך כתוב:

החמאה של עובדי כוכבים, אין מוחין לאנשי המקום שנוהגין בו היתר. ואם רוב בני המקום נוהגים איסור, אין לשנות.

ראשונים ובעיקר אחרונים דנים מה המנהג של מקומות שונים בחו"ל בזמן הגלות. כאן בארץ כמעט ולא נכחו יהודים בזמן הגלות, ולכן לא ברור מה נהגו כאן. ב'כף החיים' (יו"ד סי' קטו ס"ק מא) נכתב בזו הלשון:

פה עיה"ק ירושלים ת"ו נמצא כמה פעמים חמאה ביד הערביים שמעורבת בחֵלב (ציר"י) [שומן בשר לא כשר] דהיינו שממעכין החלב עד שיהיה רך כחמאה ומערבין אותו עם החמאה, ועל כן אף במקום שנוהגים לאכול חמאה של עכו"ם אין לקנות מהם אלא מי שבקי בעניינים אלו, ושומר נפשו ירחק.

בחסדי ה' יתברך, זה יותר מחמישים שנה שאין שום צורך באכילת חמאת עכו"ם בארץ, כי משק החלב מפותח ביותר. עד לפני שנים בודדות אי אפשר היה למצוא בארץ מוצרי חלב מיובאים, וגם הערבים המקומיים לא עסקו בייצור מוצרי חלב. גם היום יש ייצור מצומצם מאוד של גבינות כבשים וצאן, אך גם הוא נעשה תחת השגחה של וועדי כשרות שונים. מבואר בדברי האחרונים, שכאשר יש השגחה על עשיית החמאה, אין משמעות לבירור מנהג המקום, אם נהגו בכך היתר או איסור, שכן ייצור החמאה היה בהשגחה. לכן נראה, לכאורה, שיהודי אינו צריך לנסות לברר מה המנהג שלו או מה מנהג המקום, אלא צריכת חמאה שגוי ייצר אותו תהיה מותרת רק אם יש עליה השגחה. אולם יש דבר נוסף, חשוב מאוד, שיש לדעת: בדרך כלל, חומר הגלם היחיד והעיקרי שיש בחמאה הוא שמנת. חלק מהחמאות המיובאות אכן מכילות רק שמנת, אבל יש גם חמאות מיובאות המכילות חומרים נוספים, כגון: אבקת חובצה, תרבית לקטית, מי גבינה או אבקת מי גבינה, לקטוזה, סידן לקטית, חלבוני חלב ועוד. בנוגע לחמאות אלו כבר אין מדובר רק על שאלת האכילה של חמאת גויים שנידונה כאן, מאחר שייתכן שהמוצרים הללו עשויים מחלב עכו"ם או ממי גבינת עכו"ם, או שהם מכילים חומרים שונים על בסיס חלב עכו"ם. לכן, יש לבדוק את רמת הכשרות של שאר חומרי הגלם – ואפשר לומר בכלליות, שמי שמקפיד על כשרות 'מהדרין', בדרך כלל לא יוכל לצרוך חמאה שמיובאת מחו"ל, מאחר שהחומרים שבה אינם עומדים ברמת כשרות מהדרין.[1]