דרגות חומרה במאכלות אסורים

התשובה

אכן הצדק עמך שהחזיר אינו הדבר החמור ביותר בסולם הדירוג
ההלכתי. אלא דם וחלב הם החמורים ביותר. מצינו דבר דומה באשר
לקדושת הזמנים. מרגלא בפומא דאינשי שיום כיפור הוא היום הקדוש
ביותר. ולא היא. שבת חמורה הימנו, שחיובה סקילה. אולם כבר בימי
קדם יוכ"פ נחשב ליום מקודש יותר. הוא נקרא "יומא" = 'היום',
ובו הרבו לבוא לביהכנ"ס גם מי שלא בא כל השנה, לכן תיקנו כל
נדרי ביום כיפור. כי אין ספק שיום כיפור עולה על יתר הזמנים
בכפרתו הייחודית. לא הכל נמדד רק בקנה מידה של חומרת העונש.
החזיר אף הוא חמור יותר מבחינת היותו סמל הנוכריות.
הוא פושט את טלפיו החיצוניות ואומר כשר אני. יש כאן סמל לצביעות.
עשיו נקרא חזיר, אולי בגלל זרותו. הייונים אילצו את מתתיהו לאכול
חזיר. הלגיון הרומאי לקח את החזיר כסמל ועוד. ולכן חז"ל אסרו על
גידול חזירים בא"י יותר מכל בעל חיים טמא אחר.
לכן נלענ"ד שגם אם תעמוד בפני אדם הברירה לאכול חזיר מפני
פיקוח נפש או חלב ודם, למרות שחזיר קל יותר, יש להניח שיהודי לא
יהיה מסוגל לאכול חזיר ואז נוכל להתיר לו חלב ודם. וכמו שכתב
הר"ן ביומא לעניין נבילה ושחוטה. שיהודי יעדיף שחוטה, אע"פ שאיסורה
חמור יותר, מאשר נבילה שאיסורה קל.
והוא הדין לבשר אדם, אדם יעדיף חלב ודם על פני בשר אדם.