התשובה
ג'לטין הוא חומר גלם (חלבון) הגורם להקרשת חומרים נוזליים אחרים כשהוא מתערב עימם. את הג'לטין מייצרים מרקמות של בעלי חיים, מעצמות, משומן, מסחוסים, מעורות וכדומה, אך אפשר לייצרו גם מדגים, וכן ישנם חומרי הקרשה גם מצמחים אבל הם אינם ג'לטין. הג'לטין מיוצר במפעל בצורת אבקה או עלים דקים.
בדורות קודמים ובדורנו, יש פוסקים שהתירו להשתמש בג'לטין מעצמות של נבלות (בהמות שלא נשחטו כראוי). ההיתר מבוסס על כך שייצור הג'לטין נעשה מעצמות יבשות שאין בהן לחלוחית בשר, ודינן כעץ ולא כבשר, וכן על כך שהחומר נפסל במהלך הייצור מאכילת אדם, בגלל השימוש בחומרים חריפים ורעילים.
כיום, רוב רובו של הג'לטין עשוי מעור או שומן טרי של חזירים או בקר, וכמעט אינו מיוצר מעצמות יבשות. גם תהליך הייצור השתנה, וכיום אין משתמשים בחומרים רעילים לצורך עיבוד העורות והשומנים. בגלל שינויים אלו ואחרים, כיום כמעט אין פוסקים המתירים שימוש בג'לטין המופק מטרפות ומנבלות, הואיל והבסיס להיתר שהיה בעבר אינו מתקיים עוד. עדיין יש גופי כשרות ה'מעתיקים' את הפסקים דאז למציאות ימינו, אך כאמור, פסקים אלו התבססו על מציאות שונה, והעקרונות שהם נסמכו עליהם אינם שייכים כיום.
ג'לטין דגים כשר עשוי מקשקשים של דגים, והואיל ורק לדגים כשרים יש קשקשים, אין בו בעיות כשרות. קיימים סוגי מקרישים העשויים מן הצומח, אך יכולת ההקרשה שלהם מוגבלת, והם אינם יכולים להחליף את הג'לטין מן החי.
סיכום למעשה: מוצר המכיל ג'לטין, ניתן לאוכלו אם יש עליו הכשר ברמת מהדרין, שבו אין מסתמכים על הדעות שהובאו לעיל שאינן מתאימות למציאות שהשתנתה.
