התשובה
חז"ל גזרו שאסור לשתות יין שגוֹי נגע בו או מזג אותו. על 'יין מבושל' לא גזרו חז"ל. נחלקו הפוסקים מהו 'יין מבושל', ומדוע לא גזרו על 'יין מבושל'. לשאלה מהו 'יין מבושל' ניתנו תשובות שונות. יש סוברים שדי לבשל את היין לחום של 'יד סולדת בו' כדי שייחשב יין מבושל, ויש סוברים שהיין צריך להגיע לרתיחה. גם הסוברים שהיין צריך להגיע לרתיחה נחלקו בשאלה האם היין צריך להתאדות או שאין צורך באידוי היין. לדידם של הסוברים שהיין צריך להתאדות, תיתכן בעיה ביין מפוסטר. הפסטור נעשה במערכת סגורה שאינה מאפשרת ליין להתאדות, אף על פי שהוא מגיע לחום שהוא יכול להתאדות בו. יש יקבים המרכיבים שסתום לפליטת אדים על אחד הצינורות, וכך היין מתאדה קצת. יש סוברים שכדי שיין ייחשב 'מבושל' לא די ברתיחה אלא צריך לבשל את היין עד שטעמו משתנה. לעומתם, יש פוסקים שכלל אינם דנים ברמת בישול היין ודרך בישולו, מאחר שהם סוברים שחז"ל לא גזרו על יין מבושל בגלל שהוא לא היה מצוי אז. על כן כיום, שיין מבושל מצוי, בישולו אינו מועיל להתיר אותו. למעשה, אין היום בשוק יין שהוא ממש מבושל עד שטעמו משתנה, וכיום מתרבים דווקא סוגי היינות שאינם מבושלים כלל וכלל. בתווך נמצאים יינות רבים שהם מפוסטרים.
הכיתוב על גבי הבקבוק נעשה על פי פסיקת גוף הכשרות שנותן את ההכשר ליין. מי שסובר שדי בחימום היין עד ל'יד סולדת בו' או בפסטור לבד כדי שלא תהיה בו בעיה של יין נסך - כותב על יין מפוסטר 'דינו כמבושל'. גם מי שסובר שאין די בפסטור בלבד אלא עם שסתום אידוי (וכך הוא נוהג ביקב שתחת השגחתו) - כותב על הבקבוק 'מבושל' או 'מפוסטר - דינו כמבושל'. מי שחושש לשיטות שסוברות שאין די בפסטור אבל אינו רוצה להכריע שהפסטור אינו כבישול, כותב 'מפוסטר', ובזה הוא נותן מספיק מידע לצרכן כדי שיכריע לעצמו בשאלה.
