איסור חדש בחיטה הגדלה באדנית

התשובה

בס"ד
שלום וברכת ד'

בדבר איסור חדש באדנית שאיננה נקובה. בילקוט יוסף (מצוות התלויות בארץ ח"ב עמ' תכד) דן בשאלה האם יש איסור חדש בעציץ שאינו נקוב. והביא את רשימות האחרונים שדנו בשאלה זו.

אולם לכאורה נראה שמדברי הגמ' (מנחות עא ע"א): אמר ליה רבי אלעזר לרבי יאשיה דדריה, לא תיתב אכרעיך עד דמפרשת ליה להא מתני': מנין לעומר שמתיר בהשרשה? ... אלא אמר רבא: (שמות כ"ג) אשר תזרע, משעת זריעה. אמר ליה רב פפא לרבא: אי הכי, אע"ג דלא השריש נמי! אמר ליה: סודני, (שמות כ"ג) בשדה כתיב.
על שאלת רבי אלעזר לר' יאשיה (בן דורו) מניין שעומר מתיר רק לאחר שהשריש, מסיק רבא שהיסוד נלמד מדברי הפסוק (שמות כג טז): "וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה". ומכיוון שכתב "אשר תזרע" וכן נאמר "בשדה", מכאן שאין העומר מתיר אלא דבר שהוא נזרע ומושרש בקרקע. מלשון זה אנו לומדים שיש דין שיהיה בשדה, אבל ברור שעציץ שאינו נקוב איננו שדה, מכיוון שהגדר של שדה הוא קרקע עולם, ולכן אילו "בית" איננו "שדה" למרות שגדל בקרקע, וכפי שהירושלמי (ערלה פ"א ה"ב) ברור לו ששדך היינו מקום שדה, ולכן עציץ שאינו נקוב איננו חייב בתרו"מ מדאורייתא שאין זה שדה, אלא שיש גזרת חכמים. וא"כ נראה שגם לעניין חדש כל שלא גדל בשדה אין לו איסור חדש. וכן ראיתי בספר נתיבות הקודש (הרה"ג אברהם ישראל משה מאלמאן, מנחות ע ע"א ד"ה מאי קמ"ל) שהביא ראיה זו לפטור עציץ שאינו נקוב מאיסור חדש.

בילקוט יוסף (שם) כתב להוכיח מדברי הרמב"ם (מאכלות אסורות פ"י ה"א) "ויש איסורין אחרים של תורה בזרע הארץ והן החדש וכלאי הכרם והערלה והטבל" ומשמע שהיסוד הוא בזרע הארץ, אבל אם בעציץ שאינו נקוב איננו זרע הארץ ולכן אין בו איסור חדש.

אלא שלכאורה נראה שכשם שבערלה אמנם עציץ שאינו נקוב פטור מדין תורה אבל חייב מדרבנן, א"כ גם לעניין חדש נראה שעציץ שאינו נקוב פטור מדין תורה אבל חייב מדרבנן. וכן נראה מדברי השפ"א (מנחות ע ע"ב ד"ה והנה) כתב שעציץ שאינו נקוב פטור מהתורה ומשמע שחייב מדרבנן. ועל כן נראה לדינא שאין חדש מהתורה בעציץ שאינו נקוב אבל מדרבנן אסור. וכן ראיתי בספר גידולי חדש (הגרש"א שטרן, פ"א סעי' י) שכתב שמדרבנן מסתבר שנוהג.

עד כאן הדיון היה לעניין חדש בעציץ שאינו נקוב, ברם לפי השאלה שהגידול הוא באדנית שהיא יתכן בתוך הבית, וא"כ לפי זה יש לדון לעניין חדש שגדל בבית, ובחדש הפסוק אומר "אשר תזרע בשדה", וא"כ האיסור תלוי בשדה, והירושלמי (ערלה פ"א ה"ב) כתב שתרו"מ פטור בבית מכיוון שאין זה שדה, לעומת ערלה שנאמר בה "ארץ" ולכן חייבת, ובשביעית יש גם שדה וגם ארץ, אבל בחדש שאין רק "שדה" ברור שאין בית בכלל. ועל כן נראה שחדש הגדל בעציץ שאינו נקוב (שחיובו מדרבנן) כאשר הוא גדל בבית אין בו חיוב חדש כלל.

עוד יש להוסיף, שבחדש הדין הוא שכל תבואה שהשרישה, אפילו לא גדל הגרעין אלא עצם ההשרשה בט"ז ניסן היא הפוטרת, א"כ בנידון השאלה שלך בכל מקרה החיטה הזאת היא פטורה מחדש מכיוון שנזרעה הרבה לפני פסח, (לפחות ג' ימים), ועל כן אפילו אם נבוא להחמיר בחדש בעציץ שאינו נקוב בבית, מכיוון שהשרישה לפני פסח, אפילו שאין עדיין גרעינים בחיטה בפסח, אבל אין בה איסור חדש כיוון שיום הנפת העומר התיר את החדש.

בברכת התורה והארץ
הרב יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון