התשובה
חלב שחלבו נכרי כשאין ישראל רואהו נאסר ע"י חז"ל מחשש עירוב
דברים טמאים. גבינת נכרים חמורה מחלב וע"כ אף אם בוודאות אין
בה חלב טמא אסורה. בחמאת נכרים נחלקו הפוסקים, וכן נחלקו
מנהגי המקומות ובאשכנז נהגו בה היתר וחלקם רק אחרי בישול. באבקת
חלב ישנו צד להחמיר כיון שהוא בא מחלב ואפשר לערב בו דברים
טמאים וליבשם. מאידך לא נהגו לעשות כן, ועוד שאבקת חלב לא
היתה במפורש בכלל גזירת חכמים על חלב וגבינת נכרי. כמו כן ישנו
פיקוח ע"י מנגנונים ממשלתיים שלא יערבו בה דברים טמאים, והעובר
על החוק צפוי לעונש, ויש מן הפוסקים הרואים זאת כפיקוח ישראל. על
כן, רבים מהאחרונים התירו שימוש באבקת חלב מחלב שחלבו נכרי
ואין ישראל רואהו. ויש מן הפוסקים שאוסרים.
מי שהחמיר אע"פ שידע שהדין להתיר, ורוצה לחזור בו ממנהגו צריך
התרה בפני שלשה כמו בהתרת נדרים. אבל מי שנהג לאסור כיון
שחשב שכך הדין אי"צ התרה (יו"ד סי' ריד ס"א, אג"מ).
שו"ע יו"ד סי' קטו; חכמת אדם כלל סז; חזו"א יו"ד סי' מא; שו"ת הר צבי חיו"ד סי' קג, קד; שו"ת אג"מ יו"ד ח"א סי' מז-מט; שו"ת מנחת יצחק ח"ד סי' יב, (ג); שו"ת חלקת יעקב סי' קצט, (ג); שו"ת משנה הלכות חי"ג סי' קיא.
