שו"ת בנושא תולעים1

השאלה:

 

שאלה 1:
בתשובה ביחס לתות שדה, השיב הרב יהודה עמיחי שליט"א שישנה בעיה של חרקים הנראים לעין, והמליץ לרסק את התותים בבלנדר. ושאלתי כיצד "מבטלים איסור לכתחילה"? והאם אפשר לסמוך על היתר זה, של שימוש בבלנדר, גם   בנוגע  לדברים אחרים שיש בהם מציאות של חרקים? 

שאלה 2:

האם יש אפשרות לנקות עלי בזיליקום שאינם מגידול בחממות ללא תולעים? מה רמת הנגיעות בעלי בזילקום? במידה ונקיון מועיל האם רמת הנקיון היא מהדרין? האם עלים שלא נוקו אוסרים תבשיל בדיעבד? 

שאלה 3:
הרב עמיחי התייחס לשאלה בנושא לואיזה וכתב שיש לחלוט אותה במסננת בד בניגוד לחליטה ישירות למים חמים. שאלתי: האם לואיזה אינה מוחזקת כנקייה מחרקים? בנוסף, הרי מדובר בצמח ארומטי, אשר משתמשים בו אף לדחיית חרקים? ומה באשר לצמחים ארומטיים אחרים דוגמת השיבא, הרוזמרין והקורנית (טימין)? האם תשובת הרב עמיחי לחלוט בסינון לואיזה היא לחומרא או מעיקר הדין?
בנוסף, ראיתי תשובות של מספר רבנים לגבי נענע (המוחזקת נגועה) ובהן מוצגת אפשרות לחלוט אותה במים רותחים ולהסתכל על המים היטב (ללא הנענע, מן הסתם) . אם אין חרקים במי החליטה הרי שניתן לשתותם לבד מן המים שבתחתית הכוס אותם לא ניתן לבדוק. האם זוהי אלטרנטיבה ראויה, ואם לא, מדוע? הלא אין איסור אלא במה שהעין שולטת? 

התשובה

בהנחיית הרב עזריאל אריאל\ מהו"ת | תמוז-מנחם אב תשס"ט

 

תשובה 1:
היתר זה הוא היתר השימוש בקמח, כל התבואה נגועה אבל הותרה לשימוש על פי הראשונים (תרומת הדשן ועוד) לאחר טחינה. גם כאן היסוד הוא טחינה ועושים ממנו גלידה או ריבה, ואז הטחינה היא לא לצורך ביטול הדבר עצמו אלא לצורך עשיית המחית או הגלידה והדבר הותר.

תשובה 2:
בבזילקום יש נגיעות גבוהה מאד של תולעים, ומצויים בו כל סוגי החרקים (מנהרות, תריפסים, כנימות אקריות) הבדיקה קשה וארוכה. יש אפשרות לנקות השאלה היא כמה זמן מקדישים ומשקיעים בכך.  

הגדרת הכשר מהדרין תלויה במנקה, כמה הוא מבין בחרקים וכמה זמן הקדיש לעניין.

בדיעבד פרושו שכבר נעשה. א"כ יש לשאול את השאלה אחר מקרה ולא לכתחילה לשאול על דיעבד. ואם השאלה האם אדם עבר עבירה או לא, אזי התשובה היא שאין לזה משמעות, שהרי חשבונות הם של הקב"ה בלבד. 

תשובה 3:
הלואיזה מאד נגועה בחרקים, לא מדיני חומרא וכדו´, אלא מעיקר הדין אין לאכלה בלא בדיקה מיוחדת. דבר זה נבדק במעבדות מחקר. גם בצמחים ארומטיים יש חרקים שונים, (שיבא מאד נגועה, רוזמרין נגועה), ואדרבא בגלל השמנים קשה יותר להוריד את החרקים מהירק.
אם באמת כל טיפה וטיפה נבדקת על ידי ראיה אפשר להתיר בדרך זאת, אולם מכיוון שאין אפשרות לבדוק כל טיפה וטיפה בכוס וברור שהחרקים יעלו עם כל נענוע של הכוס, על כן הרי זה מעלים עיניו מהאיסור. אין לשתות אלא בחליטה כאשר הנענע בתוך בגד או ניילון שאין החרקים יכולים לצאת דרכו. 

toraland whatsapp